בנות צלפחד – הבדלי גרסאות

 

במקרא מתוארת פנייתן הפומבית של בנות צלפחד אל [[משה רבנו]]. הן מסבירות כי אביהן מת ללא בנים זכרים וכעת עם [[התנחלות השבטים|הכניסה לארץ]] תיגרע נחלתו, על כן הן מבקשות לרשת אותו ולהמשיך את שמו. משה הפנה את הבקשה אל ה[[אלוהים (יהדות)|אלוהים]] שקבע את [[ירושה (משפט עברי)|הלכות הירושה]], לפיהן בנות קודמות לאחי הנפטר בסדר ההורשה. בהמשך פנו ראשי השבט למשה והביעו את חששם שבנות צלפחד ינשאו לבני שבט אחר, כך שלאחר מותן תיגרע נחלתן מנחלת השבט. בעקבות כך קבע ה' שבנות היורשות נחלה תינשאנה לבני שבטן בלבד.[[קובץ:The Daughters of Zelophehad.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנות צלפחד עומדות לפני משה (איור)]]

 

==במקרא==

הרב אביגדור נבנצל מבאר: הן לא באות ואומרות למה יגרע חלקנו, טענה כזאת כל אחד יכול להעלות, הן אומרות למה יגרע שם אבינו? אם אנו לא נקבל חלק בארץ ישראל על שם אבינו, אז לאבינו המצוי בעולם האמת יהיה חסר, שכן חלקה בארץ ישראל היא חלקה בגן עדן כמבואר באבן עזרא (בראשית לג,יט){{הערה|[https://drive.google.com/open?id=0B9ePH5TFKeqgeThza2pZbTBzek51OUpFd0tjNFN6dWRERDFF שיחות לספר ויקרא עמ' שי"ג]}}.

 

ב-1910, בחפירות הארכאולוגיות שנערכו בשומרון העתיקה נתגלה בית מחסנים ובו כמאה שברי חרסים שעליהם [[אלפבית פיניקי|כתב פיניקי]], המכונים [[חרסי שומרון]]. בחלק מן הכתובות (בעיקר מן הקבוצה השנייה שנרשמו בשנה ה-15 לכהונת המלך) הופיע גם שם הנחלה בנוסף לשם היישוב. זיהוי היישובים שבתעודות נעשה על בסיס מחקרים ארכאולוגיים גאו-היסטוריים והשתמרות השמות ההיסטוריים בשמם של יישובים ערביים הקיימים כיום. מקומות ששמם הקדום לא השתמר זוהו על בעזרת פרקים מן התנ"ך ונתונים גאוגרפיים-היסטוריים וארכאולוגיים. שתיים משמות בנות צלפחד, חגלה ונעה, מופיעים כשמות נחלות בחרסים.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:1|{{צ-מאמר|מחבר=בורנשטיין, אריה|שם=הזיקה לנחלה המשפחתית בתקופת המקרא|כתב עת=טללי אורות|כרך=יב|עמ=100-115|שנת הוצאה=תשס"ו}}}} על בסיס זהות בין שם הפקיד המוזכר בחרס של חגלה לבין שם הפקיד שבחרסים אחרים המתייחסים ליישובים מזוהים, אפשר להסיק שנחלת משפחת חגלה כללה את היישוב [[יצת]]. יצת מזוהה, ככל הנראה ככפר הערבי בשם ציד'.{{הערה|שם=הערה מספר 26265483:1}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=|שם=אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=מוסד ביאליק|שנת הוצאה=1965|כרך=ג : חבב - יתת (אות חית)}}{{ש}}[[יואל אליצור (חוקר מדעי היהדות)|יואל אליצור]],"מקום בפרשה", פרשת פינחס}} נחלת נעה, על פי [[סקר הר מנשה]], הייתה באזור עמק זבבדה שממזרח לעמק דותן{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אדם זרטל|שם=סקר הר מנשה|מקום הוצאה=חיפה|מו"ל=|שנת הוצאה=תשנ"ו|כרך=כרך ב - העמקים המזרחיים וספר המדבר|עמ=99-100}}}}. זיהוי נחלת תרצה מתבססת על [[תרצה]] בתל אל-פארעה שהתגלתה בחפירות ארכאולוגיות בשנות הארבעים. העיר תרצה המוזכרת לראשונה ברשימת הערים שכבש יהושוע.

 

== במחקר ==

=== חקר המקרא ===

 

=== בנות צלפחד ופמיניזם ===