קריאת התורה – הבדלי גרסאות

==מקור הדין==

 

 

על פי המסורת, התקנה הראשונית של קריאת התורה בכל [[שבת]], [[יום שני|שני]], ו[[יום חמישי|חמישי]], מיוחסת לנביאים בתקופת [[דור המדבר]],{{הערה|[[s:קטגוריה:שמות טו כב|כאן]] וראה את ההקשר בדברי התלמוד שבמקור הבא}} לאחר שנותרו בני ישראל שלושה ימים ללא [[לימוד תורה]] ונחלשו,{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|פב|א}}}} והקריאה ב[[חגי ישראל ומועדיו#מועדי ישראל הדתיים|מועדים]] את הקטע המתאים לאותו מועד מיוחסת ל[[משה]] עצמו.{{הערה|[[s:מגילה לב א#רש"י|כאן]] - מסתמך על הפסוק [[s:קטגוריה:ויקרא כג מד|הזה]]}} [[עזרא הסופר]] תיקן את הקריאה בתורה במנחה של שבת וכן את צביון קריאת התורה: כמות העולים, אורך הקריאה, מספר הפסוקים לכל עולה.{{הערה|{{בבלי|בבא קמא|פב|א}}.}}