רמב"ם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 37.26.146.191 (שיחה) לעריכה האחרונה של איתי פ.
שורה 89:
השיטה שאומצה על ידי הרמב"ם בטיפוליו המקצועיים הייתה להתחיל עם טיפול פשוט, תוך שהוא משתדל לרפא על ידי תוכנית [[תזונה]] שנקבעה עוד לפני מתן תרופות. במכתב שמיען לתלמידו החביב [[יוסף בן יהודה אבן שמעון|יוסף אבן שמעון]], שלמענו חיבר את [[מורה נבוכים]], כותב הרמב"ם: "הנך יודע כמה קשה המקצוע הזה עבור מי שפועל במדויק ולפי המצפון, ועבור מי שקובע רק את אשר הוא יכול לתמוך בטיעון או בסמכות". במכתב נוסף, שהופנה אל [[שמואל אבן תיבון]], הוא מתאר את תפקידו המקצועי המפרך, שמעסיק אותו כל היום ולעיתים קרובות בחלק גדול של הלילה.
 
עם זאת, במקביל לעבודתו הרפואית, אפשרה לו שקידתו להפיק יצירות מונומטליות, וכן לשמש כ[[פוסק]] ומנהיג לקהילה היהודית. שמו יצא למרחוק ונשלחו אליו שאלות רבות בהלכה ובאמונה מכלל [[יהדות התפוצות]]. אחת הקהילות שעמדה עמו בקשר רציף הייתה [[יהדות תימן]], שקיבלה על עצמה את הרמב"ם כפוסק וכמנהיג. בעקבות הפרעות הקשות שנערכו ב[[תימן]], כתב הרמב"ם את איגרתו המפורסמת '''[[אגרת תימן]]''', בה הוא מדריך אותם בעקרונות האמונה. חלקם של יהודי תימן העריצו את הרמב"ם הערצה עזה ואף תרמו לישיבתו במצרים תרומות משמעותיות{{הערה|ש.ד. גוייטין, תמיכתם של יהודי תימן בישיבות בבל וא"י ובישיבת הרמב"ם (מקורות חדשים מן הגניזה), תרביץ תמוז תשכ"ז, עמ' 357}} ועל פי עדותו של ה[[רמב"ן]]{{הערה|1=באגרתו לחכמי צרפת ראו ח"ד שוועל, כתבי רבינו משה בן נחמן, ירושלים תשכ"ג כרך א' עמוד שמא}} אף הוסיפו לנוסח ה[[קדיש]] את שמו של הרמב"ם: "בחייכון וביומיכון '''ובחיי דרבנא משה בן מימון'''"{{הערה|1=ראו: מ"ע פרידמן, "בחייכון וביומיכון ובחיי דרבנא משה", [[ציון (כתב עת)|ציון]], ס"ב א', עמ' 75, המעלה שמקור מנהג זה במנהג מ[[תקופת הגאונים]] לברך את [[ראש הגולה]] בקדיש}}{{הערה|הנוסח נשתמר על ידי סבו של [[סעדיה מדמוני]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36799&st=&pgnum=49&hilite= ראו כאן]}}.
 
=== מותו ולאחר מותו ===