יהודה זיו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קטע שנמחק בטעות |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 18:
זיו נולד ב[[מוסקבה]] [[עיר בירה|בירת]] [[ברית המועצות]]. כשהיה בן שנתיים [[העלייה הרביעית|עלתה משפחתו]] ל[[המנדט הבריטי|ארץ ישראל]], והתיישבה ב[[טבריה]]. אמו חנה הייתה צאצאית של [[הבעל שם טוב]]; אביו בן-ציון זיו (זלצין) היה [[מורה]] ומנהל (על שמו נקרא בית ספר "זיו" ב[[רעננה]]). אחיו, פרופ' [[יעקב זיו (מדען)|יעקב זיו]], היה [[נשיא (ארגון)|נשיא]] [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]].
ב-[[1935]] עברה המשפחה מטבריה ל[[מושבה]] [[רעננה]]. זיו גויס ל[[הפלמ"ח|פלמ"ח]] ב-[[1943]] כ[[סיור|סייר]] בפלוגה ב', וכך התחיל לגלות עניין ב[[ידיעת ארץ ישראל]]. לאחר שעזב את הפלמ"ח החל ללמוד הוראה בירושלים, אך עם פרוץ [[מלחמת העצמאות]] הפסיק את לימודיו וחזר אל הפלמ"ח כאיש מילואים וליווה [[השיירות לירושלים|שיירות]] עד אפריל [[1948]]. [[נהג אוטובוס|
▲.הוא הקים חוג לידיעת הארץ וכתב ספר למורים – "השרון". ב-[[1968]] מונה לגאוגרף ב[[רשות שמורות הטבע]], שם סקר את נוף [[סיני]] לאחר [[מלחמת ששת הימים]]. ב-[[1972]] היה לחבר [[ועדת השמות הממשלתית]], והוא פעיל בה עד היום כנציג צה"ל במינוי מיוחד של ה[[רמטכ"ל]], כיו"ר ועדת המשנה לשמות יישובים.
לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], עזב את רשות שמורות הטבע והחל ללמוד ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ל[[תואר שני]] ב[[גאוגרפיה היסטורית]] של [[תקופת המקרא]] והמשיך ללימודי [[דוקטורט]], שנקטעו כשמנחהו, פרופ' [[יוחנן אהרוני]], הלך לעולמו. ביוני [[1976]] הצטרף זיו למורי"ה ([[ראשי תיבות]] של "מורשת ידיעת הארץ"), המדור לידיעת הארץ במפקדת [[קצין חינוך ראשי]] ב[[צה"ל]], ושירת בו תשע שנים בדרגת [[סגן-אלוף]]. הוא הקים את מדור חוי"ה (ראשי תיבות של "חינוך וידיעת הארץ"), ויזם את שידור חידון צה"ל בידיעת הארץ ב[[טלוויזיה]]. זיו סיים את שירות הקבע בצה"ל בינואר [[1985]].
|