משה מרדכי בידרמן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Zl1957 (שיחה | תרומות)
נא להביא מקור, הן לגביו והן לאחרים. נכדתו - לא רלוונטי
שורה 22:
 
==קורות חייו==
נולד בשנת ה'תרס"ג ב[[ירושלים]] שבין החומות לחנה ורבי [[שמעון נתן נטע בידרמן (הראשון)|שמעון נתן נטע]]. אמו נפטרה בילדותו ואביו העתיק מקום מגוריו ל[[קרקוב]] שבפולין. כיתום נשאר עם אחיו בבית סבו האדמו"ר רבי [[דוד צבי שלמה בידרמן|דוד מלעלוב]] שנודע כמנהיג עדת החסידים בירושלים, הסבא חיבבו במיוחד והשקיע רבות בחינוכו. מנעוריו עמל בימים ובלילות בתורה ועבודת ה'. בלילות קבע מקום לימודו ב[[ישיבת המקובלים שער השמים]] בירושלים העתיקה. בגיל שבע עשרה קיבל סמיכת חכמים מגדולי התורה בירושלים, וביניהםמהרב [[אברהם יצחק הכהן קוק|הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]{{מקור}}. לאחר פטירת סבו יצא לשהות עם אביו בקרקוב, שם שודך לרעייתו הרבנית עטיל לבית שווארץ בת אשת אביו בזיווג שני. במשך שנות שהותו באירופה ביקר כמה מצדיקי דורו, ביניהם האדמו"רים מבעלז וקוזניץ אשר הפליאו במעלותיו אך דבק בעבותות אהבה ברבו האדמו"ר [[אברהם אלימלך מקרלין]], אשר לימים מינהו למנהיג חסידי קרלין בארץ ישראל.
 
[[קובץ:האדמו"ר מלעלוב עם השפע חיים מצאנז.tif|ממוזער|האדמו"ר מלעלוב עם [[יקותיאל יהודה הלברשטאם|האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג]]]]
שורה 42:
* רבי ישכר דב, הוכתר לאחר פטירת אחיו הבכור רבי אברהם שלמה לאדמו"ר, חצרו ב[[רחוב בר-אילן]]. מכונה המהרי"ד מלעלוב וכן האדמו"ר מפיעטרקוב.
* בתו נחמה רוחמה, נישאה לרבי שמואל צבי ראזנפעלד, האדמו"ר מלעלוב-קארלין ב[[בני ברק]]
*נכדתו ציפורה נשואה לרבי אליעזר צבי סאפרין מקאמארנא בית שמש.
 
שני בנים נוספים לא כיהנו כאדמו"רים.