שפות ברבריות – הבדלי גרסאות

* [[מרוקו]] — בשנת [[1960]] הוערכה האוכלוסייה הדוברת שפות ברבריות במרוקו בכ־34 אחוזים מכלל האוכלוסייה. בשנים [[1991]]‒[[1995]] היו במרוקו כ־35 אחוזים מהאוכלוסייה שדיברו שפות ברבריות אולם רק כ־28 אחוזים מהם דיברו שפות אלו כ[[שפת אם]] (או במספרים — 7.5 מיליון דוברים שפות אלו כשפת אם). בשנת 2019 מוערך מספרם בכ-16-17 מיליון - 45-48% מהאוכלוסייה. הרוב הגדול של דוברי שפות אלו התחלקמתחלק לשפות:

**[[תאריפית]] (שהיא הניב הצפוני) — כ־1.5כ־6-7 מיליון דוברים.

** [[תמאזיגת של האטלס התיכון]] (שהיא הניב המרכזי) — כ־3כ־5 מיליון דוברים.

** [[תשלחית|תַשֶלְחִית]] (שהיא הניב הדרומי) — כ־3כ־4.8 מיליון דוברים.

* [[אלג'יריה]] — בשנת [[1906]] הוערכה קהילת דוברי השפות הברבריות באלג'יריה בכ־1,305,730 דוברים מתוך 4,447,149 תושבים (באחוזים — 29 אחוזים). בשנת [[1911]] נמדד מספר הדוברים ב־1,084,702 דוברים מתוך 4,740,526 תושבים במדינה (23 אחוזים), אך יש הטוענים כי מידע זה לא היה מדויק בשנה זו, מכיוון שלדעת החוקרים לא נכללה אוכלוסיית ה[[שאויה]] במדינה ברשימת דוברי השפות הברבריות. מספר הדוברים לא היה קבוע כי למעט גידול טבעי במספר התושבים חלו גם השפעות של קבוצות אתניות זו על זו. כך למשל, במקום שהייתה בו קהילה דוברת שפה ברברית ומסביבה דוברי [[ערבית]], היו התושבים משנים לפעמים את שפתם לערבית ולהפך. בשנת [[1952]] הוערכה האוכלוסייה הדוברת שפה ברברית בכשליש מהאוכלוסייה, בשנת [[1966]] היא הוערכה בכ־19 אחוזים, בשנת [[1980]] היא הוערכה בכ־20 אחוזים, בשנת [[1991]] היא הוערכה בכ־19 אחוזים ובשנת [[1996]] הוערכה בכ־29 אחוזים. כיום האוכלוסייה הדוברת שפות אלו מוערכת בכ־4בכ־7.8 מיליון דוברים, או- כ־15כ־18 אחוזים מכלל האוכלוסייה. החלוקה של הדוברים לפיבשפות שפותהעיקריות היא כך:

**[[קבילית]] — כ־2כ־5.56 מיליון דוברים.

** [[שאויה]] — כ־1כ־2.41 מיליון דוברים.

* [[מאלי]] — בשנת [[1991]] נספרו במאלי כ־440כ־470 אלף דוברי [[טוארגתמשק]]ים הדוברים:.

** [[תואלאמאת תמג'ק]] — כ־190 אלף- דוברים.כ-800,000