שממית הבתים – הבדלי גרסאות

כאשר השממית חשה בסכנה, היא נוקטת בפעולה [[אוטוטומיה|אוטוטומית]]: השממית משחררת את זנבה באמצעות כיווץ של [[שריר]] המכופף אותו עד ליצירת שבר וניתוק. בזנב נוצרת פעולה עיצבית עצמאית שיוצרת תנועת התפתלות ובכך מסיח את תשומת הלב של הטורף מהשממית ומאפשר לה להימלט מהמקום. בתוך שבועות עד חודשים מגדלת השממית זנב חדש. אם נטילת הזנב אינההמקורי מועילההוא השממיתאיבר גםהבנוי עשויהמשרירים, לנשוך.עצם נשיכהושומן, זולעומת אינההזנב מכאיבההחלופי, אושהוא מסוכנתסחוס לאדםחסר תחושה. בתקופה שבה לשממית אין זנב, שרידותה נפגעת, לאור זה שאינה יכולה להשתחרר אם תפסו בזנבה. לזנב תפקיד ביציבותה בעת התנועה והטיפוס ומצויים בו מאגרי שומן. אם נטילת הזנב אינה מועילה השממית גם עשויה לנשוך. נשיכה זו אינה מכאיבה או מסוכנת לאדם.