|
[[קובץ:Neumann Danciger Haifa.jpg|ממוזער|250px|אלפרד נוימן בחיפה בסביבות 1960]]
[[קובץ:עריית בת ים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[בית עיריית בת ים|בניין עיריית בת ים]]]]
[[קובץ:בית-שאן-עירייה.JPG|250px|ממוזער|בניין עיריית בית שאן]]
ב[[מלחמת העולם השנייה]] ירד למחתרת, עד שנתפס ונשלח ל[[טרזיינשטט]]. שוחרר עם תום המלחמה במאי [[1945]].{{הערה|שם=haaretz1619756}}
בשנת [[1949]] [[העלייה ההמונית|עלה לישראל]], והתמנה כבדרגת [[פרופסור מן המניין]] ולל[[דקאן]] הפקולטה ל[[אדריכלות|ארכיטקטורה]] ולבינוי ערים ב[[הטכניון|טכניון]]בטכניון ([[1953]]–[[1958]]). נוימן ייצג את ישראל ב[[הקונגרס הבינלאומי לאדריכלות מודרנית|קונגרס הבינלאומי לאדריכלות מודרנית]].{{הערה|שם=haaretz1619756}} ב-[[1959]] הקים נוימן משרד ארכיטקטים יחד עם שני [[סטודנט]]ים שלו לשעבר, [[צבי הקר]] ו[[אלדר שרון]]. שלושתם יחד הפכו לאחד מגופי היצירה המקוריים של אמצע [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], ובין היתר תכננו את [[בית עיריית בת ים]], [[בית דובינר]]{{הערה|[[מיכאל יעקובסון]]: [http://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4723107,00.html לגור בבית דובינר: בפנטהאוז של בת האדריכל, צבי הקר, שחזרה לגור כאן], 10 בנובמבר 2015, [[xnet]]}}, בניין דנציגר להנדסת מכונות בטכניון בחיפה{{הערה|מיכאל יעקובסון: [https://michaelarch.wordpress.com/2015/11/21/סיבוב-בבניין-מעבדות-הפקולטה-להנדסת-מכ/ סקירה מצולמת של בניין הפקולטה למכונאות בטכניון], באתר 'חלון אחורי', 21 בנובמבר 2015}}, בית הכנסת ב[[בה"ד 1]].{{הערה|שם=haaretz1619756}}
הבניינים והעיצובים של נוימן זכו להכרה בינלאומית נרחבת דרך פרסומים במגזינים מובילים של תקופתו,{{הערה|שם=haaretz1619756}}{{הערה|שם=haaretz2651384}} בהם: l'architecture d'Aujourd'hui, Domus, Architectural design, Architectural review, Zodiac, Arts and Architecture ואחרים.{{מקור}}
|
