מקווה – הבדלי גרסאות

מאות מקוואות טהרה עתיקים נתגלו ברחבי [[ארץ- ישראל]], והם [[תיארוך|מתוארכים]] ל[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית המאוחרת]], [[התקופה הרומית בארץ ישראל|הרומית]] ו[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|הביזנטית]]. מתקנים אלו זכו להתייחסות נרחבת ב[[מחקר]] בשנים האחרונות. גילויים של מקוואות בחפירותיו של פרופ' [[יגאל ידין]] ב[[מצדה]] בשנת [[1965]] פתחו למעשה את המחקר הארכאולוגי של נושא זה. בחפירות אלו נתגלו מספר מתקני מים מדורגים, כאשר שניים מהם זוהו על ידי ידין כמקוואות טהרה. בספרו הפופולרי על חפירות מצדה, ניתן למצוא תיאור מרתק של חשיפת המקוואות הללו, ושל ביקורו במקום של הרב דוד מינצברג, מגדולי המומחים בהלכות מקוואות, אשר לשמחתם של כל הנוכחים פסק על אתר שהמקווה הדרומי שבחומת הסוגרים של מצדה כשר למהדרין: "משופרא דשופרא שבע פעמים"{{הערה|1=י' ידין, מצדה: בימים ההם בזמן הזה, חיפה 1966, עמ' 166}}.