דברי הימים – הבדלי גרסאות

*לו - [[יהואחז (מלך יהודה)|יהואחז]], [[יהויקים המלך|יהויקים]], [[יהויכין המלך|יהויכין]], [[צדקיהו]]; החורבן, [[גלות בבל|הגלות]] ו[[הצהרת כורש]].

 

 

לפי המסורת היהודית לרצף השמות והפרטים המוזכרים בחלק זה משמעות רבה, ורבים ממדרשי חז"ל על הספר הינם על פסוקים מפרקי היחס,<ref>למשל בפסחים ס"ב ע"ב; מגילה י"ג ע"א; ב"ב צ"א ע"ב; סנהדרין ירושלמי פ"ב ה"ג. </ref> ומהם משתמע כי היה קובץ מדרשים על פרקים אלו, שאבד (פסחים, ס"ב ע"ב).

* דברי הימים ב' פרק י' - דברי הימים ב' פרק ט': מציג את התקופה האידיאלית בתולדות ישראל שמשמשת כמודל לעתיד.

* דברי הימים ב' פרקים י'-ל"ו: מתרכז בתפיסתו ההיסטורית של המחבר וחושף את רזי מהלך ההיסטוריה.

 

יש תקופות שהוא מעריך בתיאורן, ויש תקופות שהוא מקצר בתיאורן. תפיסת הפריודיזציה שלו שונה לגמרי מהכרוניסט. הדויטרונומיסט שואלה על ההנהגה – שופטים, מלוכה, וביניהם תקופות ביניהם. הסוגיה הזו לא מטרידה את הכרונויסט. הוא מחלק את ההיסטוריה האנושית לשלוש תקופות מרכזיות – התקופה הראשונה, היא התקופה שמכוסה ב-9 הפרקים הראשונים, והיא מאדם ועד דוד המלך. התקופה הזו זוכה להכי מעט טקסט ובצורה לקונית ותמציתית. כל התקופה הזו, מתומצתת ודחוסה בצורת רשימות יחס. ואם אנחנו עושים זום אין על רשימות היחס, אנחנו מגלים שגם מהבחינה הזו גם רשימות היחס אינן משקפות בצורה שווה את ההיסטוריה מאדם ועד דוד. מהר מאוד נגמרות רשימות היחס הכלליות, ומתחילות רשימות של פונקציונרים במקדש. הטקסט מגיע לדוד ולשלמה שבונה את המקדש, וכן המחבר מתאר לנו באריכות את רשימת הכוהנים, המשוררים, משמרות כהונה ולויה וכו'.