הכנענים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג)
←‏השפעת הכנענים: הוספת מקור
שורה 96:
==השפעת הכנענים==
 
עם אנשי התנועה המוצהרים נימנו המשורר [[יונתן רטוש]], וכן הוגים ופובליציסטים כגון [[עדיה חורון]] (ע.ג. חורון). סדרת מאמרים שפרסם חורון בירחון "[[קשת (כתב עת)|קשת]]" בשנת [[1965]], התגבשה לאחר פטירתו לספר בשם "קדם וערב" שפורסם בשנת [[2000]]. פרסומים אלו מהווים [[מניפסט|מנשרים]] פוליטיים ותרבותיים, המנסים ליצור קשר ישיר בין התרבות השמית מהאלף השני לפני הספירה ובין תרבותנו היום, תוך הסתמכות על ההתקדמות בשדה ה[[ארכאולוגיה]], וחקר השפות השמיות. העתונאי [[אורי אבנרי]] הכחיש במאמר ב"[[הארץ]]" ב 2726.12.2007 שהיה כנעני. <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/literature/1.1468097|כותרת=פונדקו של בנימין|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-01-28}}</ref>
 
השפעת הכנענים מבחינה פוליטית הייתה מוגבלת, אך השפעתם על חיי התרבות וההגות הייתה רבה. עם היוצרים שלקחו חלק בזרם זה נימנים הפסל [[יצחק דנציגר]], שפסלו "נמרוד" הפך לסמל ויזואלי של הרעיון הכנעני, הסופר [[בנימין תמוז]], הסופר וה[[פובליציסטיקה|פובליציסט]] [[עמוס קינן]], הסופר והמתרגם [[אהרן אמיר]], הוגה הדעות והבלשן [[עוזי אורנן]] (אחיו של יונתן רטוש), [[שרגא גפני]] (מחבר הסדרות [[דנידין הרואה ואינו נראה|דני דין]] ו[[הספורטאים הצעירים]]) על כל [[שם עט|שמות העט]] שלו, [[אליהו מגידו]], [[ש. שפרה]]{{הערה|כתבה על עצמה (בגוף שלישי): "יש המשייכים אותה על פי השקפת עולמה ופרסומיה לתנועת ה'עברים' ('הכנענים'), אם כי לא הצטרפה אל הקבוצה במוצהר. השתתפה בכתב העת 'אלף' בעריכת יונתן רטוש" (פריט 687/174, [[ארכיון גנזים]])}}, ועוד רבים.