אסטרופיזיקה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
העברת קישור פנימי לקישור הקודם ביותר בדף
שורה 2:
]]
 
'''אסטרופיזיקה''' (מ[[יוונית]]: אסטרון - [[כוכב]]) היא ענף של ה[[אסטרונומיה]] העוסק ב[[פיזיקה]] של [[היקום]], ובפרט בתכונותיהם הפיזיות ([[בהירות]], [[צפיפות החומר|צפיפות]], [[טמפרטורה]], [[הרכב כימי]]) של [[גרם שמים|עצמים אסטרונומיים]] כגון כוכבים, [[גלקסיה|גלקסיות]], [[חור שחור|חורים שחורים]] וה[[חומר בין-כוכבי|חומר הבין-כוכבי]], ובפעולות הגומלין ביניהם. [[קוסמולוגיה]] הוא ענף באסטרופיזיקה, העוסק בתאוריות בקנה המידה הגדול ביותר, בו [[תורת היחסות הכללית]] של [[אלברט איינשטיין]] מהווה מרכיב מרכזי.
 
אסטרופיזיקה היא תחום רחב מאוד ובמסגרתה נעשה שימוש בתורות פיזיקליות רבות, כגון [[מכניקה]], [[אלקטרומגנטיות]], [[מכניקה סטטיסטית]], [[תרמודינמיקה]], [[מכניקה קוונטית]], [[תורת היחסות|יחסות]], [[פיזיקה מולקולרית]], [[פיזיקה גרעינית]] ו[[פיזיקת חלקיקים]].
שורה 25:
* תצפיות [[תת-אדום]] חוקרות קרינה שאורך הגל שלה הוא ארוך מכדי להיות גלויה לעין בלתי מזוינת, אך קצר משל גלי רדיו. קרינה כזו נפלטת מעצמים כגון [[כוכב לכת|כוכבי לכת]], שהם קרים יותר מ[[כוכב]]ים. התצפיות נעשות באמצעות טלסקופים הדומים ל[[טלסקופ]]ים אופטיים רגילים.
* תצפיות [[אופטיקה|אופטיות]], בטווח [[אור נראה|האור הנראה]], הן הסוג העתיק ביותר של תצפיות. בטווח זה ניתן לצפות בכוכבים ולהבחין בבירור בקווי ספקטרום, דבר המאפשר לחקור את הרכבם ה[[כימיה|כימי]] של כוכבים, [[גלקסיה|גלקסיות]] ו[[ערפילית|ערפיליות]]. כיום משתמשים בעיקר בטלסקופים המחוברים להתקן [[CCD]] (בדומה ל[[מצלמה דיגיטלית]]) או [[ספקטרוסקופ]]). ה[[אטמוספירה]] של [[כדור הארץ]] מפריעה לתצפיות, אך ניתן לפתור בעיה זו באמצעות טכניקות אופטיות שונות וכן [[טלסקופ חלל|טלסקופים הממוקמים בחלל]].
* תצפיות [[על-סגול]], [[קרני רנטגן]] ו[[קרני גמא]] חוקרות תהליכים עתירי אנרגיה כגון פולסארים [[כוכב זוגי|בינאריים]], [[חור שחור|חורים שחורים]], [[מגנטר]]ים ([[כוכב נייטרונים|כוכבי נייטרונים]] עם [[שדה מגנטי]] חזק במיוחד) ועוד. סוגי הקרינה האלו כמעט ואינם חודרים דרך האטמוספירה של כדור הארץ, ולכן התצפיות נעשות באמצעות טלסקופי [[חלל]] ובאמצעות [[טלסקופ צ'רנקוב]] (הקולט [[קרינת צ'רנקוב]] באטמוספירה).
 
פרט לקרינה אלקטרומגנטית, קיים מספר מועט מאוד של תופעות שמקורן במרחקים גדולים ושניתן לצפות בהן מכדור הארץ. מספר מתקנים לגילוי [[גלי כבידה]] נבנו שהמפורסם מביניהם הוא מערך הגלאים [[אינטרפרומטר|האינטרפרומטריים]], [[LIGO]], באמצעות מתקן זה נמדדה בפברואר [[2016]] לראשונה באופן ישיר הימצאותם של גלי כבידה{{הערה|[[אבי בליזובסקי]], [http://www.hayadan.org.il/gravitational-wave-open-new-window-to-the-univeres-1102168 הוכחה לתורת היחסות הכללית של איינשטיין: "גילוי גלי הכבידה פותח לנו חלון חדש ליקום"], באתר "[[הידען]]", 11 בפברואר 2016}}{{הערה|רפאלה גויכמן, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4765084,00.html נמצאה הוכחה לתאוריה של אלברט איינשטיין מלפני 100 שנה], באתר [[ynet]], 11 בפברואר 2016}} .בנוסף גם מתקנים לגילוי חלקיקי [[נייטרינו]] נבנו, בעיקר על מנת לחקור את השמש. לבסוף, ניתן לצפות ב[[קרינה קוסמית]] המורכבת מחלקיקים בעלי אנרגיה גבוהה במיוחד, כאשר אלה פוגעים באטמוספירה של כדור הארץ. בין השאר, קיים מצפה כזה גם בישראל, על הר [[החרמון]].
שורה 77:
||[[אסטרונומיה של קרני רנטגן]]
||[[יחסות כללית]]
||[[חור שחור|חורים שחורים]] במרכז [[גלקסיית אנדרומדה]]
|-
|-