מגן אבות (פיוט) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
#1Lib1Ref פירוט בהערות
שורה 8:
לשני השירים האלה של יוסף קמחי היו גורלות שונים: "יום שבת זכור" הפך פופולרי למדי ומופיע במספר כתבי יד; הפיוט מוזכר ב[[מהרי"ל]],{{הערה|ספר מהרי"ל, מהדורת שפיצר עמ' קפו. לפי המהרי"ל, אומרים אותו גם באחרון של פסח וגם ביום טוב שני של שבועות כשחלים בשבת, ואילו במחזור רעדלהיים נדפס רק בשבועות.|ימין=כן}} שתי השורות הראשונות אף הגיעו לטקסים מודפסים, והם נאמרים עד היום בכמה קהילות נוסח אשכנז המערבי בליל יום טוב שני של [[שבועות]] שחל בשבת.{{הערה|וולף היידנהיים, מחזור לחג השבועות, רעדלהיים 1831, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43202&st=&pgnum=218 דף עז ע"א]. הפיוט נאמר בפועל ב[[קהל עדת ישורון (ניו יורק)|קהל עדת ישורון]] בניו יורק ואולי בעוד כמה מקומות בעולם.|ימין=כן}}
 
אף על פי שיוסף קמחי חי בפרובאנס, הז'אנר הפך פופולרי רק באשכנז. בסוף המאה ה-13 כתב שמואל דוולין מ[[ארפורט]] פיוט של מגן אבות "שפרם רם ברוחו", בסגנון "יום שבת זכור", והתכוון שייכנס באותו מקום בתפילה.{{הערה|פליישר, "עיטורי פיוט", עמ' 95.|ימין=כן}} בדומה לשיריו של קמחי, גם זה מתעסק בענייני שבת בכלל. מאוחר יותר, משוררים אשנזים כתבו פיוטים של ז'אנר זה במיוחד לשבתות מיוחדות, ושבתות שחלו בחגים; שירים אלה מתעסקים לא רק בענייני השבת, אלא גם על החג שבשבילם נכתבו. [[עזרא פליישר]] אסף, מכתבי יד אשכנזים, לא פחות משמונה עשר פיוטים כאלה, מאת משוררים שונים, לאירועים במשך כל השנה, כגון: שבת [[ראש חודש]], שבת [[חנוכה]], שבת [[ראש השנה]] ושבת [[שבתות מיוחדות|שבת נאמונחמו]]; ואירועי מחזור חיים, כגון שבת שבה חוגגים [[חתונה]] או [[ברית מילה]] בקהילה.{{הערה|פליישר, "עיטורי פיוט", עמ' 97–104.|ימין=כן}} בכל אלה, כל שורה מסתיימת בהברה "-הו" המתחרזת, כמו ב"יום שבת זכור".
 
==לקריאה נוספת==