תלמיד חכם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לרבי יוחנן
קידוד קישורים
שורה 2:
 
==הביטוי==
צורתו המקורית של הביטוי, המופיעה בכתבי יד, היא "תלמיד חכמים". במקורו שימש הביטוי לכינוי אדם שעבר את שלב לימודו הראשוני ("צורבא מרבנן") אך עדיין לא הגיע לדרגת 'חכם', והוא עדיין רק "תלמידם של חכמים". לאחר מכן התרחב הביטוי, והוא שימש לתיאור כל אדם שנחשב לבן-תורה מובהק.
 
כפי שמציין אליקים ויסברג{{הערה|ב[[העברית (כתב עת)|לשוננו לעם]] [[ה'תשנ"א]], ראו [https://hebrew-academy.org.il/2014/03/23/%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93תלמיד-%D7%97%D7%9B%D7%9Dחכם-%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93תלמיד-%D7%90%D7%95או-%D7%97%D7%9B%D7%9Dחכם/ כאן]}} מקור הצירוף "תלמיד חכם" הוא [[גזירה לאחור]] של הצירוף "תלמידי חכמים", כלומר תלמידים של חכמים. המילה חכם משמשת [[סמיכות|כסומך]] ולא כ[[תואר השם]].
 
==הגדרתו==
בהקשר להגדרתו מופיע בתלמוד ([[מסכת שבת|שבת]] [[:s:שבת קיד א|קיד א]]):
: "ואמר [[רבי יוחנן]]: איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על הציבור? זה '''ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר, ואפילו במסכת כלה'''.
:ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם שבני עירו מצווין לעשות לו מלאכתו? זה '''שמניח חפצו ועוסק בחפצי שמים'''...
:ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם - כל ששואלין אותו הלכה בכל מקום ואומרה. למאי [[נפקא מינה]]? למנוייה פרנס על הציבור: אי בחדא מסכתא, באתריה (במקומו), אי בכוליה תנויה: בריש מתיבתא"
דברים אלו מהווים הגדרות שונות למהותו של תלמיד חכם, ולמעשה מנפקות רמות שונות בתוך הביטוי הכללי "תלמיד חכם".
 
שורה 19:
:דוגמה לכך אמרו חז"ל ב{{גמרא|שבת|קלב}} במשל הבא:{{ש}}
:תנו רבנן: (קהלת יב, ז) "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה וְהָרוּחַ תָּשׁוּב אֶל הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ" - תנה לו כמו שנתנה לך בטהרה - אף אתה בטהרה; משל למלך בשר ודם שחלק בגדי מלכות לעבדיו; פקחין שבהן קיפלום והניחום בקופסה, טפשים שבהן הלכו ועשו בהן מלאכה; לימים ביקש המלך את כליו; פקחין שבהן החזירום לו כשהן מגוהצין, טפשין שבהן החזירום לו כשהן מלוכלכין; שמח המלך לקראת פקחין וכעס לקראת טפשין; על פקחין אמר "ינתנו כלי לאוצר והם ילכו לבתיהם לשלום", ועל טפשין אמר "כלי יינתנו לכובס והן יתחבשו בבית האסורים".
 
* בחובתו של תלמיד חכם להישמר שבעתיים בכל דרכיו הנהגותיו ומעשיו שלא יתפרשו כחילול שם שמיים.
 
* חייב לחזור כל הזמן על לימודו ש'דברי תורה קשה לקנותם ככלי כסף וכלי זהב וקל לאבדם כזכוכית'. וישנו איסור חמור לשכוח התורה שנאמר (דברים ו. יב): "הישמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח".
 
שורה 45 ⟵ 43:
==קישורים חיצוניים==
* {{אוצר ישראל|י|282|תַּלְמִיד חָכָם|עמודים=268–269}}
* [http://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=53658 איזהו תלמיד חכם?], באתר כיפה
* {{אתר ישיבה | קישור=http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=204&id=3117&q= | הרב=אליעזר מלמד | תיאור=מי מתאים להיות תלמיד חכם }}
* [http://hebrew-academy.org.il/2014/03/23/תלמיד-חכם-תלמיד-או-חכם/ אליקים וייסברג, '''תלמיד חכם - תלמיד או חכם?'''], [[לשוננו לעם]], כרך מב חוברת ה (תשנ"א), עמ' 191–193, באתר [[האקדמיה ללשון העברית]]