יהוה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 80.230.84.202 (שיחה) לעריכה האחרונה של רונאלדיניו המלך |
|||
שורה 10:
ההגייה המקורית בפי כותבי המקרא בתקופות קדומות אינה ברורה{{הערה|זאת משום ש[[הכתב העברי הקדום]] (כמו גם [[אלפבית עברי|האלפבית המאוחר יותר, הנוכחי]]) בהם כתובים [[מקרא|ספרי המקרא]] הוא [[אלפבית]] מסוג "[[אבג'ד]]", שאין בו מידע על ה[[תנועה (פונולוגיה)|תנועות]] בהם הוגים את ה[[עיצור]]ים. [[אמות קריאה|אמות הקריאה]] נוספו רק בשלהי [[תקופת בית שני]] (המאות האחרונות שלפני הספירה), וה[[ניקוד]] אותו אנו מכירים בכתב העברי של היום הוא פיתוח מאוחר מ[[המאה ה-7]] -[[המאה ה-8|8]] לספירה, כך שאין לנו מידע טקסטואלי על צורת הגייתו המקורית}}, משום שלפי מסורת חז"ל הגייתו הופסקה כבר במיתת [[שמעון הצדיק]] (תחילת תקופת בית שני){{הערה|תוספתא סוטה יא ח, ושם; "משמת שמעון הצדיק פסקו מלברך בשם" (וגרסאות אחרות "נמנעו אחיו הכהנים מלברך בשם") ובפרשנות "מנחת יצחק" כתב שהפסיקו הכהנים לברך את העם בשם יהוה כי לא זכו לגילוי השכינה אחר מיתת שמעון הצדיק וכן כתב בפרשנות ה"מנחת ביכורים". ואילו הרמב"ם נימק כי חששו פן ישמעו אנשים בלתי הגונים וישתמשו בשם המפורש לצורכיהם -הלכות תפילה יד י}}, ובאותה תקופה התחילו הכהנים לברך במקדש בשם "אֲדֹנָי" - חוץ מ[[הכהן הגדול]] שהמשיך לברך בשם יהוה עד תקופת [[רבי טרפון|רבי טרפון הכהן]] (שלהי תקופת בית שני);{{הערה|שם=עברית}} כאשר שם יהוה בא במקרא בסמוך לשם "אדוני" אזי נהגה כ"אלוהים"{{הערה|כך למשל ב[[ספר דניאל]] (א,ב) נכתב כבר "אדני" במקום "יהוה": {{ציטוטון|וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדוֹ}}. מסורת זו משתקפת גם ב[[תרגום השבעים]], בה שם יהוה מתורגם Κύριος [אדון], וכאשר הוא בא לאחר המילה אדני - הוא מתורגם בהתאם, כ"אלוהים"}}{{הערה|שם=עברית}}.
שחזור לשוני של השם המקובל בקרב חוקרים הוא "'''Yahweh'''" [יַהוֶה]{{הערה|שם=עברית}}, שהוצע בידי [[וילהלם גזניוס]]; השחזור מתבסס על תעתיק יווניים קדומים כגון Ιαουε ו־Ιαβε, על כך שהשם '[[יה|יָהּ]]', כמו גם תבניות [[שמות תאופוריים]] "יהו"/"יו", מהווים ככל הנראה קיצור של השם "יהוה", וכן על סמך ההשערה שהשם הוא צורה פעלית, על בסיס הכינוי "יהוה [[צבאות]]"; כמו כן, זוהי ההגייה המקובלת בפי הכהנים ה[[שומרונים]], ונראה שיש לה שורשים קדומים{{הערה|[[אנציקלופדיה בריטניקה]]: הערך [https://en.wikisource.org/wiki/1911_Encyclopædia_Britannica/Jehovah Jehovah]}}.
בערך ב[[המאה ה-8 לספירה|מאה ה-8 לספירה]] פיתחו [[בעלי המסורה]] את [[הניקוד הטברני]] (שעליו מתבסס [[ניקוד העברית בת ימינו]]); כשניקדו את המקרא פעלו לפי הגייה זו, ועל־כן ניקדו את השם "יהוה", כאשר בא לבדו, כ'''יְהֹוָה''', לפי ניקוד המילה "אֲדֹנָי" (כשה[[חטף פתח]] שתחת האל"ף מומר ב[[שווא]] תחת האות יו"ד); לעומת זאת, בסמיכות לשם "אדוני" ניקדוהו '''יֱהֹוִה''', כדי לציין שהגייתו היא "אֱלֹהִים". בתחילה נטו להשמיט את ה[[חולם]] בה"א הראשונה, ייתכן מכיוון שלא תרם להבחנה בין ההגיות, ואת הגיית "אלוהים" כתבו גם כן בשווא, שהתחלף עם הזמן ב[[חטף סגול]] ככל הנראה לצורך בהירות; לדוגמה ב[[כתר ארם צובא]] מנוקד לרוב '''יְהוָה''' להגיית "אדוני" ו'''יְהֹוִה''' להגיית "אלוהים".
| |||