אדם זאב – הבדלי גרסאות

האדם-זאב נמנה עם המזיקים השונים ש[[יהודי אשכנז]] ב[[שיא ימי הביניים]] האמינו בהם, ומוזכר תדירות בספרות של [[חסידי אשכנז]] ואלה שהושפעו מחוגם. דוד שיוביץ העריך כי העניין הבולט נבע מההתייחסות העניפה למפלצת זו בספרות הנוצרית של המאה ה-12 (תקופה שנודעת כ"רנסאנס אנשי-הזאב"), שייתכן שתווכה אל החסידים בעזרת נזירים [[אירלנד|אירים]] ששהו ב[[חבל הריין]].

 

האזכור הארוך ביותר הוא בפירוש התורה של רבי [[אפרים בן שמשון]], בו הוא מפרש את הפסוק {{הדגשה|בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף בַּבֹּקֶר יֹאכַל עַד וְלָעֶרֶב יְחַלֵּק שָׁלָל|{{תנ"ך|בראשית|מט|כז|קצר=כן}}}} כך ש[[בנימין]] היה אדם-זאב: {{ציטוט|תוכן=בנימין היה זאב יטרוף וטורף בני אדם לעתים, וכשבא לו העת שנהפך לזאב שנאמר "בנימין זאב יטרף", ובעוד שהיה אצל אביו נשען על הרופא ובאותו זכות לא היה נהפך לזאב, שכך אמר ועזב את אביו ומת, כלומר כשיפרד מאביו יהפך לזאב לעוברי דרכים והיה כל מוצאו יהרגהו... זאב אחד יש שקורין לופגאר"ו [על משקל ה[[צרפתית]], loup-garou] והוא בן אדם ומשתנה לזאב, ובשעה שמשתנה לזאב רגליו יוצאין מבין כתפיו, כך בנימין בין כתפיו שכן... וכן בנימין אכל את [[רחל|אמו]] שמתה ממנו.|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34533&st=&pgnum=64 פירוש התורה לר' אפרים בן שמשון על ויחי, בסימן "וקרהו"]}}