אוטו סקורצני – הבדלי גרסאות

לאחר בריחתו השתקע ב[[ספרד]] בחסות משטרו של [[פרנקו]] וחזר למקצועו האזרחי מלפני המלחמה - [[מהנדס בניין]]. הוא הקים חברה משגשגת, כשבמקביל היה מעורב בסחר נשק וכן בארגון "[[ODESSA|אודסה]]", שסייע לפושעים נאצים נמלטים. תקופה מסוימת שהה ב[[ארגנטינה]] וחבר למשטר של [[חואן דומינגו פרון|חואן פרון]] ואשתו [[אווה פרון]], עמה קשר קשרים הדוקים. בפועל הוא עסק ביעוץבייעוץ בנושאי חקירות ומודיעין, וכן באימון והדרכת המשטרה המקומית.

ב-[[1962]] גויס סקורצֵני על ידי [[אברהם אחיטוב]] ו[[רפי איתן]] לשרת את "[[המוסד]]" במסגרת "מבצע עומר"; עזרתו היתההייתה נחוצה לאיתור [[המדענים הגרמנים במצרים|המדענים הגרמנים]] שעסקו בפיתוח [[טיל]]ים עבור [[מצרים]] שהיוו איום על ישראל{{הערה|1=ידיעות אחרונות 3 במרץ 2006}}{{הערה|1=[[יוסף ארגמן]]: מלחמת הצללים, [[משרד הביטחון - ההוצאה לאור]], עמ' 21–38, 2008}}. לאחר מבצע [[לכידת אדולף אייכמן|חטיפת אדולף אייכמן]] חשש סקורצני, כמו נאצים רבים אחרים, מגורל דומה, ושיתוף הפעולה איתו הותנה בהבטחה מצד [[ראש ממשלת ישראל]] ש"המוסד" לא יפגע בו לרעה{{הערה|1=[[מיכאל בר-זוהר]] ו[[ניסים משעל]], המוסד - המבצעים הגדולים", [[הוצאת ידיעות ספרים]], 2010 עמ' 109}}. סקורצני יצר עבור המוסד שורה של קשרים, בזכותם גויסו כמה סוכנים שהשתתפו בפרויקט הטילים הגרמני במצרים{{הערה|1=[[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]], עמודים 148-147.}}. כך נפרס לעיני [[ישראל]] כל מערך המדענים הגרמנים, ובהמשך סוכל פרויקט הטילים באמצעים מדיניים, לאחר שהפרטים הוצגו במלואם ל[[פרנץ יוזף שטראוס]], שר ההגנה של [[מערב גרמניה]].