פועל יוצא – הבדלי גרסאות

המונח ארגומנט (הנקרא בעברית טיעון, מקדם או מִשתנה) - מקורו בתחום המחשבים והחשבון, בו רכיבים של נוסחה מסויימתמסוימת קובעים את התוצאה שלו. כל רכיב כזה מקבל שם ייחודי ונקרא טיעון, מקדם או משתנה של הפעולה.

לפי ההגדרה החדשה של הבלשנות המשווה (בלשנות הכוללת ניתוח דקדוקי של שפות שאינם עברית), '''ערכיות של פועל''' נקבע לפי מספר המשלימים. אם הפועל יכול לעמוד לכשעצמוכשלעצמו ללא [[נושא (תחביר)|נושא]] וללא [[מושא ישיר]] הוא בעל ערך אפס (או בלתי ערכי), ואם משלים אותו נושא או מושא ישיר בודד הוא חד-ערכי '''מונו-טרנזיטיבי'''. לדוגמה: אני עומד - הוא '''חד ערכי''' ובלעז '''מונוטרנזיטיבי''' כולל טיעון-הפועל "אני" שהוא הנושא במשפט זה. '''האיש גידל את הצמח''' יהיה '''דו ערכי''' או [['''פועל דיטרנזיטיבי'''|פעלים די-טרנזיטיביים]]" ({{אנ|Ditransitive verb}}, בהתעלמות מנושא המשפט - שהוא '''האיש''', ובהתעלמות ממושאים נוספים אפשריים כמו: '''בעציץ''' כי מיקום הפעולה אינו '''נדרש''' - כלומר אינו '''מוצרך''', ולכן העציץ אינו משלים כי אם '''לוואי''' ואינו נחשב אחד מה'''טיעונים'''.