ייצור זכוכית – הבדלי גרסאות

באופן נרחב, מפעלי מיכלי זכוכית מודרניים מורכבים משלושה חלקים עיקריים: '''''בית האצווה''''', '''''הקצה החם והקצה''''' '''''הקר''''' . בית ''האצווה'' אחראי על חומרי הגלם; ''הקצה החם'' אחראי על הייצור עצמו ''והקצה הקר'' מטפל בבדיקת המוצר ואריזתו.

=== בית אצווה ===

בית האצווה הוא אחד השלבים הראשונים בתהליך ייצור הזכוכית. בית האצווה משמש לאחסון של חומרי הגלם בממגורות גדולות. על פי רוב מאוחסנים בו חומרי גלם אשר מספיקים למשך יום עבודה אחד עד חמישה ימי עבודה. הפעולה של בית האצווה יכולה להיות ידנית או אוטומטית. בבית האצווה מתבצעות מספר פעולות אשר נועדו להכין את המרכיבים של הזכוכית לקראת הייצור. הן כוללות מדידה, הרכבה, ערבוב והובלה לתנור.

'''''הקצה החם''''' של תהליך ייצור הזכוכית הוא המקום שבו הזכוכית המותכת מעובדת למוצרי זכוכית. בקצה החם חומרי הגלם נכנסים לתנור, כדי שיהיה ניתן להפיק מהם את מוצרי הזכוכית.

[[קובץ:05-1755a.png|ממוזער| חומרי הגלם של הזכוכית בתוך התנור ]]

חומרי הגלם מוזנים [[כבשן|לתנור]] בקצב איטי ומבוקר על ידי מערכת עיבוד האצווה. התנור המשמש לייצור הזכוכית פועל על [[גז טבעי]] או שמן דלק, בטמפרטורות של 1,575°C. הטמפרטורה המרבית תלויה באיכות החומרים שמהם מורכב הכבשן והרכב הזכוכית. בדרך כלל, גודל התנור מסווג לפי יכולות ייצור טונות מטריות ליום (metric tons per day - MTPD).

קיימות שתי שיטות עיקריות לייצור מיכלי זכוכית: שיטת הניפוח והניפוח, המשמשת למכלים עם צוואר צר בלבל ושיטת הלחיצה והניפוח, אשר משמשת לייצור צנצנות ומיכלים בעלי צוואר צר.

[[קובץ:Bottles_at_Coors_Brewery_-_1972.png|ממוזער| יצירה של מכלי זכוכית ]]

מכונות העיצוב אוחזות ומזיזות את החלקים היוצרים את המיכל. המכונה מורכבת מ -19 מנגנונים בסיסיים המשמשים ליצירת בקבוק. על פי רוב היא מופעלת באמצעות [[אוויר דחוס]] (לחץ גבוה - 3.2 בר ולחץ נמוך - 2.8 בר). המנגנונים של מכונת העיצוב מתוזמנים בצורה אלקטרונית, באופן שיוצר תיאום בין התנועות של כל המנגנונים במכונה.

לאחר תהליך העיצוב, חלק מהמיכלים - במיוחד אלה המיועדים למשקאות אלכוהוליים - עוברים טיפול לשיפור העמידות הכימית של החלק הפנימי של המכל. תהליך זה מכונה ''טיפול פנימי'' או דילקליזציה . תהליך זה מתבצע בדרך כלל באמצעות הזרקה של תערובת גז המכילה גופרית או פלואור בטמפרטורות גבוהות לתוך בקבוקים. הגז מועבר למיכל באמצעות האוויר המשמש בתהליך העיצוב, או באמצעות זרבובית, אשר מפנה זרם של גז אל פיית הבקבוק לאחר עיצובו.

בזמן שהזכוכית מתקררת, היא מתכווצת ומתמצקת. הלחצים הנוצרים במהלך תהליכי ההתכווצות וההתמצקות עלולים להחליש את הזכוכית כאשר הקירור אינו אחיד. החישול נועד לקרר את הזכוכית בצורה אחידה כדי למנוע את ההחלשות שלה. תנור החישול מחמם את המכולה לכ 580°C ואז מקרר אותה במשך 20 - 60 דקות, בהתאם לאובי הזכוכית.

התפקיד של '''''הקצה הקר''''' של ייצור מכלי זכוכית הוא להשלים את המשימות האחרונות בתהליך הייצור: לרסס את המכלים בציפוי פוליאתילן ששומר על עמידותם, לוודא שאין פגמים במכלים, לתייג את המכלים ולארוז אותם לקראת המשלוח.

[[קובץ:CrystalPalaceStation.jpg|שמאל|ממוזער| שימוש במשטחי זכוכית בתחנת הרכבת קריסטל פאלאס, [[לונדון]] ]]

'''זכוכית צפה''' היא משטח של [[זכוכית]], אשר יוצרה באמצעות הצפת הזכוכית המותכת על מצע של מתכת מותכת. לרוב המתכת המשמשת בתהליך זה היא [[בדיל]], אך בעבר השתמשו גם בסגסוגות בעלות נקודת התכה נמוכה ו[[עופרת]]. שיטה זו מעניקה למשטח עובי אחיד ופני שטח מאוד חלקים. ה[[חלון|חלונות]] המודרניים עשויים ממשטחי זכוכית.