לואיס היין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:Find a Grave בקישורים חיצוניים (תג)
←‏עבודת ילדים: הביקורת על עבודתו
שורה 25:
"הוועדה הלאומית לעבודת ילדים" הוקמה בידי ד"ר [[פליקס אדלר]] (Dr. Felix Adler) והייתה הארגון הראשון שסיפק בהרחבה ובעקביות תמונות של ניצול עבודת ילדים במטרה ליצור שינוי בקרב האוכלוסייה. היין גמא ברכבו וברכבת מעל ל-5,000 [[מייל]] בשנה, במאמץ להשיג תמונות ומידע על עבודת ילדים, ובסופו של דבר אסף למעלה מ-5,000 תמונות עבור "הוועדה הלאומית לעבודת ילדים". במהלך השנים צילם היין ברחבי ארצות הברית ילדים, שבמקום ללמוד או לשחק, עבדו במפעלים בדרום ארצות הברית, כמו במפעל לזכוכית, במפעל לשימורי דגים, במכרות, כשליחים וספקים ברחובות עירוניים, וכקוטפים בשדות [[כותנה]].
 
היין לקח איתו ציוד צילום בכובדכבד במשל של 50 ק"ג בערך, שכלל מצלמת [[גרפלקס]] ומצלמה בפורמט 5X7 [[אינץ']]. את ציודו נאלץ להסתיר לעיתים בתוך תיק האוכל שלו כדי שמנהלי המפעל לא יראו אותו מצלם. כך היה מתעד את הילדים בזמן עבודתם ואת הנתונים האישיים שלהם, כמו גובהם, היהשהיה מודד ורושם לפי גובה הכפתורים שבמעילו,. ובנוסףבנוסף היה רושם גם את מצבם הבריאותי ומצבם הכללי. היו שראו בו "מצפון עם מצלמה", והיו שביקרו אותו בשל הקפדתו על דיוק עובדתי ואמרו שצילומיו אינם "מזעזעים מספיק". מצד שני בעלי מפעלים התנגדו לעבודתו וטענו שהוא עיתוני מחפש סנסציות ונובר אשפתות{{הערה|[https://spartacus-educational.com/IRhine.htm Lewis Hine]}}.
בשל עבודותיו אלו היו שכינו אותו "עיתונאי נובר אשפתות" ובעיני אחרים "מצפון עם מצלמה" והם עוררו התנגדות רבה בקרב בעלי התעשייה.
 
מרבית מצולמיו של היין מישירים מבט אל המצלמה. הוא בקושי היה יכול "לגנוב" תמונה שלהם. המשימה שלו הייתה לרשום עובדות ברורות מהשטח והתוצאות שאליהן הגיע כוללות מגוון רחב של נסיבות, מגוון רחב של קבוצות, התרחשויות רבות, מידע אקראי, אי צדק, צילומים שהם כביכול חסרי צורה אישיותית כאשר היין עדיין שמר מקום לרגש ואפשר לנושא האנושי לפרוץ החוצה ולבלוט בתמונה.