רוי פאראן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אלכסנדר רובוביץ' ==> רצח אלכסנדר רובוביץ
אלכסנדר רובוביץ' ==> אלכסנדר רובוביץ
שורה 3:
}}
[[קובץ:Scratchley Farran Termoli.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רוי פאראן, מימין, אוחז ב[[MP40|תת מקלע MP40]] הגרמני, במסדר של יחידת ה-SAS באוקטובר 1943, לאחר תפיסת נמל [[טרמולי]] במבצע מאחורי קווי האויב]]
[[מייג'ור]] '''רוי אלכסנדר פאראן''' (ב[[אנגלית]]: '''Roy Alexander Farran'''{{כ}}; [[2 בינואר]] [[1921]] - [[1 ביוני]] [[2006]]) היה איש [[כוחות מיוחדים|הכוחות המיוחדים]] [[בריטניה|הבריטיים]] וגיבור מלחמה ב[[מלחמת העולם השנייה]], שפעל בשלהי תקופת [[המנדט הבריטי בארץ ישראל]] בשירות משטרת המנדט ו[[רצח]] את הנער [[רצח אלכסנדר רובוביץ|אלכסנדר רובוביץ']]. לאחר מכן היה איש ציבור [[קנדה|קנדי]].
 
==חייו==
שורה 27:
לאחר תום מלחמת העולם השנייה הגיע פאראן ל[[ארץ ישראל]] עם גדוד של כוח משלוח בריטי שהוחש לארץ כתגבורת. לאחר זמן לא רב הוחזר לבריטניה על מנת לשמש מדריך באקדמיה הצבאית ב[[סנדהרסט]]. בשנת [[1946]], בשיא תקופת המאבק של [[היישוב]], נתמנה למפקד [[משטרת המנדט]] הקולונל [[ויליאם ניקול גריי]]. עיקר ההתקפה נגד היישוב התנהלה באותה עת על ידי כוחות הצבא הבריטי בארץ ישראל. כדי להרחיב את חלקה של משטרת המנדט במאבק נגד ארגוני המחתרת, הציע הבריגדיר [[ברנרד פרגוסון]], איש הכוחות המיוחדים הבריטים, שלחם בימי [[מלחמת העולם השנייה]] לצדו של [[אורד צ'ארלס וינגייט]] נגד ה[[יפן|יפנים]] ב[[בורמה]], והושאל לאחר המלחמה למשטרת המנדט כעוזרו של גריי למבצעים, להקים יחידה מיוחדת למלחמה בארגוני המחתרת, אשר תורכב מאנשים ששירתו במלחמה בכוחות המיוחדים הבריטיים. גריי, שהיה בעצמו איש [[חיל הנחתים המלכותי]] לשעבר, תמך בתוכנית, ובמסגרת משטרת המנדט הוקמו שני צוותים שנבחרו מתוך חיילים ושוטרים יוצאי יחידת ה-SAS בארץ ישראל. צוות אחד נועד לפעולה באזור [[חיפה]] ו[[מחוז הצפון|הצפון]], והשני נועד לפעולה באזור [[ירושלים]] ו[[השפלה]]. למפקד הצוות השני מונה רוי פאראן שחזר לארץ.
 
===רצח הנער אלכסנדר רובוביץ'===
{{ערך מורחב|רצח אלכסנדר רובוביץ}}
בשעות הערב של [[6 במאי]] [[1947]] עצר צוותו של פאראן נער בן 17 מ[[ירושלים]] בשם [[רצח אלכסנדר רובוביץ|אלכסנדר רובוביץ']], בעת שהדביק כרוזים של ה[[לח"י]]. הצוות לקח את הנער לחקירה בכביש ירושלים-[[יריחו]]. הוא נחקר ב[[עינויים]] ומת תוך כדי החקירה; גופתו הושלכה ולא נמצאה. בחקירת היעלמותו של הנער נמצאו עדי ראייה שהעידו שהבחינו באדם דובר [[אנגלית]] ולבוש בבגדים אזרחיים גורר את הנער לאחר מאבק למכונית אזרחית ובה מספר אנגלים. מגבעת אזרחית עליה היה רשום שמו של פאראן נמצאה בזירת החטיפה, והובילה את החקירה לכיוונו של פאראן.
 
במסמכים שנחשפו בבריטניה לראשונה רק בשנת [[2004]], נתגלה דו"ח מקורי מזמן האירוע של הבריגדיר [[ברנרד פרגוסון]], העוזר המיוחד למפקד המשטרה שיזם את הקמת הצוותים המיוחדים, שבו הצהיר פרגוסון כי הנער נהרג בעת חקירתו בידי פאראן וכי הוא, פרגוסון, מסר על כך לקולונל גריי, מפקד משטרת המנדט. מסמך אחר בחתימתו של גריי אישר זאת, אך על פיו לא נקט גריי בכל פעולה נגד פאראן, משום שבידי הנער נמצאה רשימה ובה 45 שמות, וגריי החליט לחקור את האנשים שברשימה כדי לשבור את ה[[לח"י]] בירושלים. גריי האמין כי מעצרו של פאראן ישבש את המאמץ לחשוף את אנשי הלח"י, והחליט לעכב את החקירה נגדו. כעבור זמן לא רב, כשגריי יצא לחופשה ב[[אנגליה]], התחדשה החקירה נגד פאראן. כאשר נודע לו כי עומדים להעמידו לדין באשמת [[רצח]], הוא גנב כלי רכב ונמלט ל[[סוריה]]. הבריטים שכנעו את פאראן לשוב לארץ והוא שב כעבור שבוע, מלווה בקצין ממשטרת המנדט. בשובו הושם במעצר ב[[מחנה אלנבי (ירושלים)|מחנה אלנבי]] בירושלים, ממנו נמלט ל[[עבר הירדן]] ולאחר מכן, לסוריה. הוא שב וחזר לארץ ישראל מרצונו, כאשר נודע לו כי אנשי לח"י עומדים לפעול נגד חבריו. פאראן הועמד לדין ב-[[1 באוקטובר]] 1947 בפני בית דין צבאי בריטי בירושלים, אך זוכה מחוסר הוכחות, מאחר שגופתו של רובוביץ' לא נמצאה ומאחר שחבריו של פאראן סירבו להעיד נגדו. לאחר הזיכוי הוברח פאראן מן הארץ: הוא נלקח הישר מאולם בית המשפט ל[[שדה התעופה לוד]], משם הוטס ל[[מצרים]] וממנה הפליג בספינה של [[הצי הבריטי]] לבריטניה.
 
פרשת הרצח והמשפט עוררו סערה ב[[היישוב|יישוב]]. אנשי הלח"י לא ויתרו על עריכת חשבון עם פאראן גם לאחר שעזב את הארץ. ב-[[4 במאי]] [[1948]] הכין איש הלח"י [[יעקב חרותי]] [[חבילת נפץ]], בהטמינו מטען נפץ בספר מחזותיו של [[ויליאם שייקספיר|שייקספיר]], ושלח את החבילה מסניף [[דואר]] ב[[לונדון]] למענו של פאראן. אחיו של רוי פאראן, רקס פאראן, שהיה בן 24, פתח את החבילה (שהייתה ממוענת ל'''ר. פאראן''') ונהרג מההתפוצצות.