רק על עצמי – הבדלי גרסאות

נוספו 4 בתים ,  לפני שנתיים
מ
קישור פנימי
מ (←‏תוכן השיר ומבנהו: קישורים פנימיים)
מ (קישור פנימי)
השיר [[חריזה|המחורז]] כולל שלושה [[בית (שירה)|בתים]].{{ש}} ב'''בית הראשון''' בשתי השורות הראשונות כתוב: "רק על עצמי לספר ידעתי" ו"צר עולמי כעולם נמלה", מקבילה [[רחל המשוררת]] את חייה ועולמה כאל חייה ועולמה של [[נמלה]] השוואה המורה על [[צניעות]] ועל [[דימוי עצמי]] נמוך לכאורה, בשל זעירותו ופשטותו של החרק. בשתי השורות האחרונות כתוב: "גם משאי עמסתי כמוהָ" ו"רב וכבד מכתפי הדלה". בשורות אלו, מספרת [[דובר (שירה)|הדוברת]] על משאה הנפשי והפיזי הכבד אשר נפשה וגופה אינם יכולים לעמוד בו.{{ש}}
ב'''בית השני''' כוללות ארבע השורות את המילים: "צמרת", "דרך מכאוב ודרך עמל", ו"יד ענקים זדונה ובוטחת". בשורות אלו, מספרת המשוררת על דרכה אל פסגת חלומותיה, "צמרת". אך ישויות איתנות, שלא בשליטתה, מונעות ממנה את הצלחתה לממש את רצונותיה.{{ש}}
ב'''בית השלישי''' מתארת הדוברת את אכזבתה, מהציפיה ועל פחדה מדבר שלא בשליטתה שהוא מחלת השחפתה[[שחפת]] ואפילו הפחד מהמוות שיגרם ממחלתה. השיר נגמר בשתי [[שאלה רטורית|שאלות רטוריות]] שמביעות את יאושה מהרדיפה אחר מילוי מאוויה ואף מתשוקת החיים.
 
המילים: " רַק עַל עַצְמִי לְסַפֵּר יָדַעְתִּי", הפכו, כתוצאה מפרסום השיר, לביטוי בשפה העברית, בהקשרים של ענווה מול גאווה, והתכנסות פנימית לעומת פיאור הזולת והסביבה.{{הערה| ראו למשל: שרון שטרית-ששון, '''רק על עצמי לספר ידעתי?!: עיצוב הזהות האישית והקולקטיבית בראי הכתיבה האוטוביוגרפית של היוצרות הפלסטיניות [[פדוא טוקאן]] ו[[סחר ח'ליפה]]''', עבודת דוקטור, רמת גן: [[אוניברסיטת בר-אילן]], תשס"ח 2007.}}