פסי ביראות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית אזהרה הלכתית / הלכה לתבנית הבהרה הלכתית (תג) (דיון)
אין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Walraversijde53.jpg|שמאל|ממוזער|250px|באר מים]]
'''פַּסֵי בֵּירָאוֹת''' היא [[תקנת חכמים|תקנה]] [[הלכה|הלכתית]] ב[[הלכות ערובין]] המיועדת להתיר [[שאיבה|שאיבת]] [[מים]] מ[[באר מים|באר]] ציבורית ב[[שבת]] ל[[בהמה|בהמות]] [[עלייה לרגל|עולי הרגל]] הנמצאים בדרכם ל[[בית המקדש]] וחונים בשטח פתוח על ידי הקפת הבאר ב[[מחיצה (הלכה)|מחיצות]] מינימליות. ('"פסים'"). כיום היתר זה אינו תקף היות שאין עלייה לרגל לבית מקדש. ('בֵּירָאוֹת' היא צורת ריבוי של 'בֵּירָא', ב[[ארמית]] 'באר').
 
==רקע==
בזמן שבית המקדש היה קיים, הייתה מצווה ל[[עלייה לרגל|עלות לרגל]] ל[[ירושלים]] ול[[בית המקדש]] ב[[שלושה רגלים|שלושת הרגלים]]. לעיתים ארך ה[[מסע]] לירושלים מספר ימים, ועולי הרגל היו חונים ב[[שבת]] מחוץ למקום ישוב, או בשטח ציבורי פתוח בתוך ישוב. במקרה זה הייתה נוצרת בעיה לשאיבת מים מ[[באר מים|באר]], שכן הבאר העמוקה נחשבת ל[[רשות היחיד]], בעוד הבהמות עומדות ב[[כרמלית (שבת)|כרמלית]] או ב[[רשות הרבים (שבת)|רשות הרבים]], וישנו איסור [[הוצאה מרשות לרשות]] בהעברת המים מהבאר אל ה[[שוקת]] ממנה שותים הבהמות, או בהוצאת דלי המים מהבאר. (איסור מה[[תורה]] כלפי הוצאה לרשות הרבים ואיסור [[דרבנן]] כלפי הוצאה לכרמלית). ניתן אומנם להפוך את השטח מסביב לבאר לרשות היחיד, על ידי הקפתו ב[[מחיצה (הלכה)|מחיצות]] כשרות מארבע רוחות, אולם דבר זה קשה להולכי דרכים העוברים ממקום למקום.
 
ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] נזכרים [[אמוראים]] אשר הורו להמשיך בהיתר זה גם בימיהם: {{ציטוטון|[[רבי אבדימי דמן חיפה|רבי אבדימא דחיפא]] הורי ב[[חיפה|חיפא]], [[רבי ירמיה]] הורי ב[[חלף (יישוב קדום)|חלף]] בפסי ביראות בזמן הזה}}{{הערה|[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת עירובין|עירובין]] פ"ב ה"א.}}.
 
==התקנה==