כפר חנניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שינוי קישור לדף במקום לדף הפנייה
אין תקציר עריכה
שורה 12:
|כיוון כתב=ימינה
}}
'''כְּפַר-חֲנַנְיָה''' הוא [[יישוב קהילתי]] [[ישראל|ישראלי]] ב[[הגליל|גליל]] המונה כ-300 משפחות, השייךומשתייך ל[[מועצה אזורית מרום הגליל|מועצה האזורית מרום הגליל]].
 
היישוב הוקם בשנת [[1977]] כ[[מושב]] של תנועת "[[הפועל המזרחי]]" למען בני מושבים יהודים מהסביבה. בשנת [[1992]] הפך כפר חנניה ליישוב קהילתי . עד שנת 1999 מנה היישוב כ-27 משפחות מבני המושבים מהאזור. בשנים האחרונות היישוב מחכה לאישור בנייה נוסף.
 
היישוב נקראקרוי על שםהשם היישוב הקדוםה[[תקופת התלמוד|תלמודי]] '''כפר חנניה','' הנזכר רבות המוזכרבכתבי ב[[משנהחז"ל]] (שביעית, פרקואשר ט'שכן משנהבסמוך ב')מצפון כיישובליישוב בגבולהחדש, שביןבאתר [[הגלילח'רבת התחתון]]כפר ו[[הגליל העליון]]ענאן. בסמוך ליישוב נמצא [[קבר]], המיוחס ל[[תנאים|תנא]] רבי [[חנניה בן עקשיא]], ואחריםוכן קברים המיוחסים ל[[רבי חלפתא]] ובניו. השם נשמר בשמו של הכפר הערבי ''כפר ענן''.
 
== כפר חנניה הקדום ==
כפר חנניה הקדום נזכר כמקום מושבם של מספר חכמים מ[[תקופת המשנה]] ו[[תקופת התלמוד|תלמוד]], ובראשם [[רבי חלפתא]], שנודע כ"איש כפר חנניה"{{הערה|[[משנה]], [[מסכת אבות|אבות]], פ"ג מ"ו.}}.
היישוב נקרא על שם היישוב הקדום 'כפר חנניה', המוזכר ב[[משנה]] (שביעית, פרק ט' משנה ב') כיישוב בגבול שבין [[הגליל התחתון]] ו[[הגליל העליון]]. בסמוך ליישוב נמצא [[קבר]], המיוחס ל[[תנאים|תנא]] רבי [[חנניה בן עקשיא]], ואחרים המיוחסים ל[[רבי חלפתא]] ובניו. השם נשמר בשמו של הכפר הערבי ''כפר ענן''.
 
כמו כן, נודע היישוב כציון הגבול שבין [[הגליל התחתון]] ו[[הגליל העליון]]: {{ציטוטון|מכפר חנניה ומלמעלן, כל שאינו מגדל [[שקמה|שקמין]] - גליל העליון, ומכפר חנניה ולמטן, כל שהוא מגדל שקמין - גליל התחתון.}}{{הערה|[[משנה]], [[מסכת שביעית|שביעית]], פ"ט מ"ב.}}. לעתים נקרא גם '''כפר חנן'''{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת כתובות|כתובות]], קיב ע"א.}}.
 
היישוב נודע באופן בולט בעיקר בשל תעשיית ה[[קדרות]] הענפה שהתקיימה בו{{הערה|[[בראשית רבה]] פ"ו, ועוד.}}, וכליו נזכרו לא אחת לשבח: {{ציטוטון|כלי [[שיחין]] וכלי כפר חנניה אין דרכן להשתבר}}{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת שבת|שבת]], קכ ע"ב, ועוד.}}.
 
כמו כן, נזכר היישוב לעניין רוכליו אשר נהגו למכור את סחורות המקום ברחבי [[הגליל]]{{הערה|[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]], [[מסכת מעשרות|מעשרות]], פ"ב ה"ג..}}.
 
היישוב היהודי בכפר חנניה התקייםהמשיך לאורךלהתקיים כלברציפות ימיעד הביניים[[התקופה העות'מאנית]]. הוא נזכר בפי הנוסע [[ר' שמואל בר' שמשון]] בשנת 1211, בידי ר' מנחם בן פרץ החברוני בשנת 1215, אצלואצל יעקב שליח ר' יחיאל מפריז בשנת 1260, בעל 'אלה המסעות', המציין שבית כנסת ל[[רשב"י]] קיים בו ואף בעל 'תוצאות ארץ ישראל' מזכיר אותו בסוף המאה הי"ג. ב-1522 מוסר פרטים על כפר חנניה הנוסע [[משה באסולה]] ומונה בה קהל מסתערבים (הכוונה לילידי הארץ בניגוד לעולי ספרד) בן 30 בעלי בתים, רובם כהנים[[כוהן|כוהנים]] ולהם בית כנסת{{הערה|שם=שאר ישוב|יצחק בן צבי, '''שאר ישוב''', [[יד יצחק בן-צבי]], ירושלים, תשכ"ו, עמ' 124}}.
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בחורבת חנניה, בגבעה הסמוכה ליישוב מצפון, נמצאו כבשן ל[[חרס]] וכן שכבת רעפים בגודל 8X18 מטר. שברי רעפים הנושאים [[טביעת חותם]] של [[הלגיון השישי פראטה]], מעידים כנראה על כוח צבא רומאי ששהה באזור זה.{{הערה|1=אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ, 1986, עמ' 10. ; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ג, 1989, עמ' 16-17. ; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ז, 1991, עמ' 21-20. ; David Adan-Bayewitz, "Kefar Hananya", '''[[Israel Exploration Journal]]''' 37 (1987). pp 178-179.; Adan-Bayewitz, D.,, Kefar Hananya, New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, (ed. E. Stern), 2008, pp. 1909-1911}}
 
בחפירות ארכאולוגיות שנערכו בחורבת חנניה (ח'רבת כפר ענאן), בגבעה הסמוכה ליישוב החדש מצפון, נמצאו כבשן ל[[חרס]] וכן שכבת רעפים בגודל 8X18 מטר. שברי רעפים הנושאים [[טביעת חותם]] של [[הלגיון השישי פראטה]], מעידים כנראה על כוח צבא רומאי ששהה באזור זה.{{הערה|1=אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ, 1986, עמ' 10. ; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ג, 1989, עמ' 16-17. ; אדן-ביוביץ ד', 'כפר חנניה', חדשות ארכאולוגיות צ"ז, 1991, עמ' 21-20. ; David Adan-Bayewitz, "Kefar Hananya", '''[[Israel Exploration Journal]]''' 37 (1987). pp 178-179.; Adan-Bayewitz, D.,, Kefar Hananya, New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land, (ed. E. Stern), 2008, pp. 1909-1911}}.
היישוב היהודי בכפר חנניה התקיים לאורך כל ימי הביניים. הוא נזכר בפי הנוסע [[ר' שמואל בר' שמשון]] בשנת 1211, ר' מנחם בן פרץ החברוני בשנת 1215, אצל יעקב שליח ר' יחיאל מפריז בשנת 1260, בעל 'אלה המסעות', המציין שבית כנסת ל[[רשב"י]] קיים בו ואף בעל 'תוצאות ארץ ישראל' מזכיר אותו בסוף המאה הי"ג. ב-1522 מוסר פרטים על כפר חנניה הנוסע [[משה באסולה]] ומונה בה קהל מסתערבים (הכוונה לילידי הארץ בניגוד לעולי ספרד) בן 30 בעלי בתים, רובם כהנים ולהם בית כנסת{{הערה|שם=שאר ישוב|יצחק בן צבי, '''שאר ישוב''', [[יד יצחק בן-צבי]], ירושלים, תשכ"ו, עמ' 124}}.
 
==לקריאה נוספת==
שורה 50 ⟵ 58:
[[קטגוריה:קהילות ויישובים יהודיים בארץ ישראל בתקופה הממלוכית]]
[[קטגוריה:הגליל התחתון: יישובים]]
[[קטגוריה: חז"ל]]