תורת ארץ ישראל (שיטת לימוד) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: פרסם
מ ←‏מקורות מוקדמים: ויקיזציה, ניסוח
שורה 8:
 
==מקורות מוקדמים==
מקור המושגהביטוי 'תורת ארץ ישראל' בהוא מ[[מדרש]] [[בראשית רבה]]: "וזהב הארץ ההיא טוב - מלמד שאין תורה כתורת ארץ ישראל ואין חכמה כחכמת ארץ ישראל".{{הערה| {{ויקיטקסט|בראשית רבה טז ד|בראשית רבה טז, ד}} }} ישנם מקורות נוספים רבים שבהם תיארו חז"ל את עדיפות לומדי התורה בארץ ישראל על פני לומדי התורה בחוץ לארץ.{{הערה|1=[http://www.yesmalot.co.il/torat-il/mekorot.html#breraba לקט מקורות מתנאים ואמוראים], באתר תורת ארץ ישראל של ישיבת מעלות}} מסופר בתלמוד על [[רבי זירא]] שצם מאה תעניות לאחר שעלה לארץ, כדי לשכוח את התורה שלמד ב[[בבל]],{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|פה|א}}}} ולאחר מכן כששינה את עמדותיו ההלכתיות הוא נימק זאת בכך שהאוויר שבארץ ישראל מחכים.{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קנח|ב}}}}
 
מן המקורות הללו לא ברור שעדיפות התורה הנלמדת בארץ ישראל קשורה לשיטת לימוד ייחודית. אך במקור אחר בתלמוד מתואר הבדל בין חכמי ארץ ישראל לחכמי בבל, לפיו חכמי ארץ ישראל "נוחים ונעימים זה לזה בהלכה" לעומת חכמי בבל ש"מחבלים ומרורין זה לזה בהלכה".{{הערה|{{בבלי|סנהדרין|כד|א}}}} [[רש"י]] פירש שבארץ ישראל לא הייתה נהוגה שיטת הלימוד המוכרת מן התלמוד הבבלי המבוססת על קושיות ותירוצים, שאילו בני ארץ ישראל היו "מעיינין יחד, ומתקן זה את דברי זה, והשמועה יוצאה לאור". בדומה לכך כתבו [[ראשונים]] שהאוויר המחכים של ארץ ישראל הוא שגרם לכך שדרך התלמוד הבבלי 'ארוכה ועמוקה', ואילו דרכו של ה[[תלמוד הירושלמי]] 'קצרה וקלה',{{הערה|שו"ת ה[[רשב"ש]], סימן קנ"א}} וכן כתבו שבני ארץ ישראל אינם רגילים ללמוד ב'חריפות'.{{הערה|1=ה[[ריב"ש]], מובא ב[[שיטה מקובצת]], [[מסכת כתובות]], דף עה, עמוד א [http://www.yesmalot.co.il/torat-il/mekorot.html#rivash]}}