קונגרס ברלין – הבדלי גרסאות

לאחר [[מרד אפריל הבולגרי]] ([[1876]]) וניצחונה המכריע של רוסיה [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)|במלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878)]] הכריחו הרוסים את העות'מאנים לחתום על הסכם כניעה שנודע כ[[חוזה סאן סטפנו]]. לפי החוזה, האימפריה העות'מאנית נאלצה להכיר בעצמאותן של [[מונטנגרו]], [[רומניה]] ו[[סרביה]]. בנוסף הוקמה [[ממלכת בולגריה|נסיכות בולגריה]] והייתה לגרורה של האימפריה הרוסית. למעשה, קבלת ההסכם היווה שחרור כמעט מלא של הבלקן מאחזיתה של האימפריה העות'מאנית שנמשכה מאות שנים והפיכת רוסיה לפטרון של מדינות הבלקן. מעצמות אירופה האחרות התנגדו בתוקף לחוזה סאן סטפנו וקבלת ההגמוניה הרוסית בבלקן כעובדה, כל אחת מסיבותיה. בריטניה לא רצתה ברוסיה חזקה שתאיים על הקולוניות הבריטיות במזרח התיכון ואף איימה במלחמה על רוסיה אם תכבוש את [[קונסטנטינופול]] בירת האימפריה העות'מאנית בזמן המלחמה{{דרוש מקור}}. צרפת פחדה גם היא ממעצמה נוספת באזור הים התיכון שתפגע באינטרסים הצרפתים במזרח התיכון. באותה תקופה התרחש גם מה שנודע כ[[המרוץ לאפריקה|מרוץ לאפריקה]] במסגרתו ניסתה כל אחת מהמעצמות לשלוט על כמה שיותר שטח באפריקה. גם בריטניה וגם צרפת לא רצו שכוחה הגאופוליטי של רוסיה יגדל כך שגם היא בתורה תנסה להקים קולוניות באפריקה.

 

 

==משתתפי הקונגרס ומטרותיהם==

לכל מדינה שהשתתפה בקונגרס היו אינטרסים שונים אותם ניסתה לממש במהלך קבלת ההחלטות בקונגרס. להלן מוצגים האינטרסים העיקריים של כל משתתפת בקונגרס:

* {{דגל|בריטניה||+}} - הנציגים המשתתפים מטעם בריטניה היו ראש ממשלתה ושר החוץ שלה - [[בנג'מין ד'יזראלי]] ו[[רוברט גסקוין ססיל|רוברט ססיל]] (בהתאמה). ראש הממשלה [[דיזראלי]] זעם על הישגי רוסיה במלחמה ודרש לבטל את חוזה סאן סטפנו אחרת יכריז מלחמה על רוסיה. בריטניה רצתה לשמור על מאזן הכוחות הקיים באירופה, וזאת על ידי ביטול חוזה סאן סטפנו והחזרת המצב לקדמותו.

* {{דגל|האימפריה הרוסית||+}} - יוצגה על ידי נסיך רוסיה, [[אלכסנדר גורצ'קוב]]. רוסיה השתתפה בקונגרס בעל כורחה שכן הייתה מרוצה מתוצאות המלחמה של מול האימפריה העות'מאנית ולא רצתה לשנות את חוזה סאן סטפנו. עם זאת נענתה לבקשתה של גרמניה להשתתף בקונגרס על מנת לפתור את המחלוקות עם אוסטרו-הונגריה.