איחוד גרמניה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קאנצלר גרמניה ==> קנצלר גרמניה
קאנצלר ==> קנצלר
שורה 9:
בשנת [[1806]] כבש [[נפוליאון]] את שטח הקיסרות הרומית הקדושה, ואיחד את מאות ערי המדינה והנסיכויות לכ-30 מדינות גדולות, איחוד שֶכּונה [[הקונפדרציה של הריין]]. האיחוד הותיר את מדינות האזור כקונפדרציה של מדינות אוטונומיות בעלות שלטון עצמי מוגבל, בשליטת צרפת. האיחוד נכפה על המדינות ב[[פריז]], וכלל רפורמות בתחומי הממשל, הכלכלה והמודרניזציה החברתית. לרפורמות הייתה השלכה גם על מעמד ה[[יהדות גרמניה|יהודים במדינות הפדרציה]], ומיעוטים נוספים, אשר הושפעו מן ה[[אמנציפציה]] הצרפתית, ולראשונה הוכרו זכויות המיעוט שלהם ונאסרה אפלייתם. הקונפדרציה שנכפתה על תושבי האזור הסתיימה בשנת [[1813]] עם תבוסתו של נפוליאון.
 
בשנת [[1814]] התכנס [[קונגרס וינה]], קונגרס שלום בינלאומי בהשתתפות [[דיפלומט|דיפלומטים]] ומנהיגים מכל מדינות [[אירופה]] (למעט [[האימפריה העות'מאנית]]). את הקונגרס אירח קאנצלרקנצלר [[האימפריה האוסטרית]] ב[[וינה|ווינה]], על מנת להשיב את הסדר הטריטוריאלי והפוליטי באירופה שלאחר [[מלחמות נפוליאון]]. במסגרת החלטות הקונגרס הוקמה '''[[הקונפדרציה הגרמנית]]'''.
 
מספרן של המדינות החברות בקונפדרציה, שבעבר מנה מאות ישויות פוליטיות נפרדות, קוצץ לכ-30 מדינות, ביניהן [[פרוסיה]], [[האימפריה האוסטרית|אוסטריה]], [[ממלכת בוואריה|בוואריה]], [[וירטמברג]], [[ממלכת הנובר|הנובר]], ועוד.{{הערה|לפירוט המדינות החברות בקונפדרציה הגרמנית, [[הקונפדרציה הגרמנית#רשימת מדינות הקונפדרציה|ראו כאן]]. }} המדינות היו עצמאיות וזכו ל[[ריבונות]] מלאה ולהכרה דיפלומטית גורפת. עם זאת הן קשרו עצמן ב[[ברית הגנה]] משותפת, החזיקו יחדיו ב[[ביצורים]] משותפים בגבולות החיצוניים לקונפדרציה, וקיימו אספה פדרלית שהתכנסה באופן קבוע בעיר [[פרנקפורט]].
שורה 19:
* [[מלחמת פרוסיה-צרפת]] (1870)
 
[[אוטו פון ביסמרק|ביסמרק]], קאנצלרקנצלר [[פרוסיה]], הצליח להביא לאיחוד גרמניה באמצעות מהלכים צבאיים, ומהלכים מדיניים שנילוו אליהם. בשנת [[1864]], בעקבות מחלוקת ארוכת שנים בנוגע לשאלת השתייכותן של הטריטוריות [[שלזוויג (מחוז)|שלזוויג]] ו[[הולשטיין]] שהיו תחת שלטון דני, עמדה בפני ביסמרק הזדמנות להתערבות צבאית, בעקבות חילופי שלטון בממלכת דנמרק. בפברואר 1864 החליט ביסמרק לפתוח ב[[מלחמת שלזוויג השנייה]] נגד דנמרק בשיתוף פעולה של פרוסיה עם [[אוסטריה]]. במלחמה זו, נכבשו ונלקחו אזורים אלה מידי [[דנמרק]]. הסכם שלום נחתם ב[[וינה|ווינה]] ב-[[30 באוקטובר]] [[1864]].
 
לאחר שנתים, בשנת [[1866]] התקיימה [[המלחמה האוסטרו-פרוסית]], שבה ניצחה פרוסיה. ה[[עילה למלחמה]] הייתה סכסוך בין אוסטריה לפרוסיה על אופן השליטה במחוזות שנכבשו שנתיים קודם מדנמרק. מדינות האזור שהיו חברות בקונפדרציה הגרמנית הצטרפו למלחמה, מיעוטן תמכו באוסטריה ורובן בפרוסיה, המדינה החזקה והמשפיעה באזור, שניצחה במלחמה. תוצאת ניצחונה של פרוסיה הייתה יצירת '''[[הקונפדרציה הצפון-גרמנית]]''', על ידי פרוסיה ומדינות האזור השונות. בסוף המלחמה סיפחה פרוסיה את שטחי שלזוויג והולשטיין במלואם, וכן את [[ממלכת הנובר]] ומדינות גרמניות אחרות שנמצאו קודם תחת שלטון אוסטריה או בהשפעתו.
שורה 33:
 
[[קובץ:Deutsches Reich (1871-1918)-he.svg|ממוזער|שטח הקיסרות הגרמנית לאחר האיחוד בשנת 1871. האיחוד, כולל השטחים הנרחבים במזרח עד לגבול [[האימפריה הרוסית]], הפך אותה לאחת המדינות הגדולות ביבשת אירופה]]
בשנת [[1871]] - אוחדה סופית גרמניה, עם ההכרזה על הקמתה של [[הקיסרות הגרמנית]], שנודעה בשם "הרייך השני", באולם המראות שב[[ארמון ורסאי]]. ביסמרק הפך מקאנצלרמקנצלר ל[[רייכסקאנצלר]], ו[[וילהלם הראשון, קיסר גרמניה|וילהלם הראשון]] הפך ל[[קיסר (תואר)|קיסר]] גרמניה.
 
שטחה הגדול של [[פרוסיה]] במזרח,{{הערה|שטח נרחב שהגיע עד גבול רוסיה. רוב השטח הועבר לפולין כעונש על מלחמות העולם}}, בצירוף השטחים הרבים שצורפו אליו, הפך את הקיסרות הגרמנית לאחת המדינות הגדולות ביבשת אירופה והגביר את השפעתה. ביסמרק התנגד להצעות של אחדים ממנהיגי הצבא להרחיב את כיבושיה של פרוסיה דרומה, ל[[בוהמיה]], ל[[ממלכת בוואריה|בוואריה]], או אף לאוסטריה עצמה, מסיבות שונות, בין השאר עקב אי-רצונו להגדיל את חלקה של האוכלוסייה ה[[נצרות קתולית|קתולית]] במדינה.