התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

הבריטים התלהבו פחות. ב-[[2 בספטמבר]] [[1939]] ענה צ'מברליין לוויצמן בנימוס צונן כי הוא שמח לקבל את ההבטחה שבמכתבו, אך "הן לא תחכה לשמוע ממני בשלב הנוכחי יותר מזה שהבטחותיך החדורות רוח של מסירות ציבורית נתקבלו ברצון". מספר ימים לפני פרוץ המלחמה התריע [[ארצ'יבלד ויוולוייוול]] (Wavell), מפקד הכוחות הבריטיים ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], בפני ה[[לורד גורט]] (Gort), ראש המטה הכללי הקיסרי, כי יש להיזהר מן ה[[אופורטוניזם]] היהודי, המבקש לנצל את מצוקת בריטניה "כדי לקדם ... הקמת צבא יהודי בארץ ישראל ... במסווה המפוקפק של עזרה למאמץ המלחמתי הבריטי". עם חוסר התלהבותה, בכל זאת, הקשיים של בריטניה, רצונה בכוח אדם, בשירותים טכניים ובשירותי עזר, באזור מרוחק מבריטניה שמרבית אוכלוסייתו ברמה טכנולוגית והשכלתית נמוכה, אזור שלעיתים הקשר בינו ל[[בריטניה]] היה קשה, הביאו לגיוס במספרים גדלים והולכים של יהודים מארץ ישראל, ליותר ויותר חיילות של הצבא הבריטי.