מעמד הפועלים – הבדלי גרסאות

בעקבות התפתחויות אלו עברה הגדרת "מעמד פועלים" שינויים מספר. ב[[ברית-המועצות]] ומאוחר יותר ב[[סין (אזור)|סין]] הוגדרה האיכרות כמעמד פועלים חקלאי. במדינות המערב המתועשות, נעשו מספר ניסיונות להגדיר את השיוך המעמדי לא על-פי הון אלא על-פי מעמד תעסוקתי. לדוגמה, הסוציולוג ה[[ארצות הברית|אמריקני]] [[ויליאם קורנהאוזר]] ניסה בסוף שנות החמישים להתאים את האבחנות המרקסיסטיות למצב השונה בטענה כי יש להגדיר את החלוקה המעמדית על-פי [[סמכות]] ולא על פי הון: ככל שלאדם סמכות רבה יותר ביחס לאנשים אחרים, מיקומו במדרג המעמדי עולה. [[מילובאן דזג'ילאס]] ביוגוסלביה ניסה דרך דומה ב"המעמד החדש" שלו בו טען כי במדינות הקומוניסטיות (ובהרחבה, גם במערב) נוצרה אחרי מלחמת העולם השנייה אליטה שלטת חדשה שאינה בורגנית כי אם ניהולית-ביורוקרטית, שה"הון" שבידה הוא הכוח שהיא מחזיקה בו.

באופן טבעי, אופן הגדרתו של מעמד הפועלים אינה מהווה בעיה עבור אותם כלכלנים, היסטוריונים או סוציולוגים שאינם רואים בתולדות האנושות, כלשונו של מרקס, "דברי הימים של מלחמת-מעמדות". מנקודת מבט מרקסיסטית, לעומת זאת, הגדרות אלו הן הרות משמעות, שכן אם התיאור ההיסטורי, הכלכלי והחברתי של מרקס לגבי עבודה, הון והיווצרות מעמד-הפועלים נחשב תקף, יש לפסול הגדרות מעמדיות כגון אלו של דזג'ילאס או קורנהאוזר, כיוון שמגולמת בהן הנחה לא-מטריאליסטית.