מעמד הפועלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
הפרכת [[חוק הדלות הגוברת]] של מרקס, כמו גם [[תורת ערך העבודה]] שלו, הביאו לכך שהתגברות של דלותם של הפועלים ובעקבותיה ההתרחבות המצופה בהיקף מעמד הפועלים לא התרחשו. יתר על-כן, מעמד הפועלים במדינות המתועשות הצטמצם ובזירה החברתית-מעמדית הופיע מעמד רחב של שכירים ובעלי מקצועות חופשיים בורגניים, שלא היו אמורים להתקיים כלל לפי התורה המרקסיסטית. במקביל, בארצות שבהן אכן התחוללה מהפכה סוציאליסטית, היו רוב ההמונים לא בני מעמד הפועלים כהגדרתו אצל מרקס אלא איכרים, אריסים, שכירי-יום בחקלאות ובעלי אדמות זעירים.
 
בעקבות התפתחויות אלו עברה הגדרת "מעמד פועלים" שינויים מספר. ב[[ברית-המועצות]] ומאוחר יותר ב[[סין (אזור)|סין]] הוגדרה האיכרות כמעמד פועלים חקלאי. במדינות המערב המתועשות, נעשו מספר ניסיונות להגדיר את השיוך המעמדי לא על-פי הון אלא על-פי מעמד תעסוקתי. לדוגמה, הסוציולוג ה[[ארצות הברית|אמריקני]] [[ויליאם קורנהאוזר]] ניסה בסוף שנות החמישים להתאים את האבחנות המרקסיסטיות למצב השונה בטענה כי יש להגדיר את החלוקה המעמדית על-פי [[סמכות]] ולא על פי הון: ככל שלאדם סמכות רבה יותר ביחס לאנשים אחרים, מיקומו במדרג המעמדי עולה. [[מילובאן דזג'ילאס]] ביוגוסלביה ניסה דרך דומה ב"המעמד החדש" שלו בו טען כי במדינות הקומוניסטיות (ובהרחבה, גם במערב) נוצרה אחרי מלחמת העולם השנייה אליטה שלטת חדשה שאינה בורגנית כי אם ניהולית-ביורוקרטית, שה"הון" שבידה הוא הכוח שהיא מחזיקה בו.
 
באופן טבעי, אופן הגדרתו של מעמד הפועלים אינה מהווה בעיה עבור אותם כלכלנים, היסטוריונים או סוציולוגים שאינם רואים בתולדות האנושות, כלשונו של מרקס, "דברי הימים של מלחמת-מעמדות". מנקודת מבט מרקסיסטית, לעומת זאת, הגדרות אלו הן הרות משמעות, שכן אם התיאור ההיסטורי, הכלכלי והחברתי של מרקס לגבי עבודה, הון והיווצרות מעמד-הפועלים נחשב תקף, יש לפסול הגדרות מעמדיות כגון אלו של דזג'ילאס או קורנהאוזר, כיוון שמגולמת בהן הנחה לא-מטריאליסטית.
 
אם דוחים את התאוריה של מרקס בנקודות אלו, הרי שגם התיאור ההיסטורי לגבי היווצרות מעמד הפועלים ורעיונות הניצול והערך העודף צריכים להדחות, ומכך משתמעת דחייה כוללת של התאוריה המרקסיסטית. אם דחייה כזו אינה אפשרית או מקובלת, נותרת הבעיה של הסברת תופעה שעל-פי הגישה המרקסיסטית אינה אמורה להיווצר כלל.