אלכסנדר יהלומי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תבנית שחקן לתבנית אישיות משחק (תג)
מ ←‏חייו: פרטים
שורה 9:
 
== חייו ==
נולד ב[[דאוגבפילס|דינבורג]] שב[[לטביה]] בשם '''אברשה ריבק'''. בהשכלתו בוגר גימנסיה עברית ב[[וילנה|ווילנה]], בוגר לימודי [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת ורשה]] (1937), וכן בוגר סטודיו עברי למשחק בווילנה. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] ברח ל[[ביאליסטוק]]. הופיע כקונפרנסייה ברוסית ברחבי [[ברית המועצות]]. בשנת 1942 התגייס יהלומי ל[[צבא אנדרס]] הפולני. הופעותיה של [[להקה צבאית|הלהקה הצבאית]] עמה נמנה הביאו אותו ל[[טהראן]], [[קהיר]] ו[[בגדאד]]. כשהגיעו ל[[תל אביב]] ב-1942, פשטערק יהלומימיחידתו ופשט את המדים. הוא הצטרף ללהקה בשם "צימוקים ושקדים" (ראזשינקעס מיט מאנדלען), בה כיכבה [[ג'ני לוביץ]]. ההרכב, שזכה להצלחה רבה, הצטרף לתיאטרון [[לי לה לו]]. יהלומי החל לעסוק בהנחיה ובמשחק, וכן בביצועי פרודיות מזומרות. בשנים 1947–1949 שירת בלהקהב[[להקות צבאיות בישראל|להקה הצבאית]] הראשונה של [[צה"ל]], "ציל צליל".
ב-1957 הנחה את תחרות [[מלכת היופי]].
 
בהמשך יצאה שלישיית "צימוקים ושקדים" להופעות ב[[ארצות הברית]]. יהלומי שהה שם כשנה וחצי, ובין השאר הופיע מטעם [[המגבית היהודית המאוחדת|המגבית]]. כשחזר, הופיע שוב ב"לי לה לו", "[[תיאטרון דו-רה-מי|דו רה מי]]", "[[הסמבטיוןתיאטרון סמבטיון|סמבטיון]]" ועוד.
 
יהלומי נודע בעיקר כמנחה עם חוש הומור וחן רב (מה שנקרא אז "קונפרנסייה"), ששילב בהנחייתו בדיחות ופרודיות. הנאמבר המפורסם ביותר שלו היה קטע שתורגם מפולנית בידי [[רפאל קלצ'קין]]. כשהוא מלווה את עצמו ב[[פסנתר]], היה יהלומי מפרט בזריזות לשון את שפע האנשים אשר נושאים את השם גולדנברג.
 
יהלומי נודע בעיקר כמנחה עם חוש הומור וחן רב (מה שנקרא אז "קונפרנסייה"), ששילב בהנחייתו בדיחות ופרודיות. הנאמברהקטע המפורסם ביותר שלו היה קטע שתורגם מפולנית בידי [[רפאל קלצ'קין]]. כשהוא מלווה את עצמו ב[[פסנתר]], היה יהלומי מפרט בזריזות לשון את שפע האנשים אשר נושאים את השם גולדנברג.
השתתף בהופעות בקפה סמדר שברחוב הירקון יחד עם [[ג'ני לוביץ']], [[מרדכי הילסברג]], [[מינה ברן]], [[פרידה שפר]] ו[[נחום גרוספלד]].
בשנותיו האחרונות הוזמן להופיע במיוחד בתוכניות עם טעם של נוסטלגיה, והקהל קיבלו תמיד באהדה גם אם סיפר בדיחות שהעלו כבר עובש, בזכות חנו הרב והייחודיות של הגשתו.
 
קיבלזכה את פרסבפרס [[אגודת אמני ישראל|אמ"י]] ב-[[1980]] ואת התוארובתואר [[יקיר תל אביב]] ב-[[1988]].
 
אלכסנדר יהלומי הלך לעולמו ב-[[15 באוגוסט]] [[2003]], בגיל 91. הוא הותיר אחריו את רעייתו אדית, בן ובת.