מבצר עתלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בייברס ==> ביברס
שורה 23:
'''מבצר עתלית''', הידוע גם בשמו הצלבני '''מבצר פרגרינורום''' (ב[[לטינית]]: Castellum peregrinorum) או '''טירת פֶּלֶרֶן''' (Château Pèlerin), הוא [[אתר ארכאולוגי]] ובו [[מבצר צלבני]], וכן שרידי יישוב קדומים יותר. האתר נמצא סמוך ליישוב [[עתלית]] שבמישור החוף, והוא היה מקום מושבם של אחרוני ה[[צלבנים]] בארץ ישראל, לפני שנטשו את ממלכתם והפליגו אל מעבר לים.
 
בניצול ה[[טופוגרפיה]] דומה מבצר עתלית מבחינה רעיונית ל[[טירתמצודת דורבן|טירות דורבןשלוחה]], אך מיקומו ותכנונו יוצאי הדופן מציבים אותו בקטגוריה בפני עצמה כמבצר אי. הוא איננו המבצר הצלבני הגדול ביותר ומעט מאוד נותר מביצוריו, אך עם זאת, ייחודו, המאסיביות וחוזקם של ביצורי הצד המזרחי (יבשתי) שלו הופכים אותו לאחד המבצרים הצלבניים המעניינים ביותר. פרופסור [[יהושע פראוור]] מציין בספרו כי מבצר עתלית הוא דוגמה ליכולתם ולכישרונם של הצלבנים בפתרון בעיות באדריכלות צבאית: "גלעד למיומנות, ידע וכשרון המצאה שאין רבים כדוגמתו"{{הערה|יהושע פראוור, הצלבנים דיוקנה של חברה קולוניאלית, מוסד ביאליק ירושלים 1985 עמוד 385}}.
 
המבצר הוקם במהלך שנת [[1218]] על ידי [[המסדר הטבטוני|אבירי המסדר הטבטוני]] ו[[מסדר אבירי היכל שלמה|האבירים הטמפלרים]] ביוזמת מלך ממלכת ירושלים [[ז'אן דה בריין]]. הוא נבנה במספר שלבים, וסביר להניח כי בתחילה תפס שטח המבצר לא יותר משליש לשון היבשה והתל שעליה, אולם השינויים בשטח [[ממלכת ירושלים]] לאחר [[קרב הירביה]], ולאחר מכן כיבושיו של הצבא ה[[ממלוכים|ממלוכי]], הצריכו את הגדלת המקום כדי לשכן בו ולהגן על אוכלוסייה שנדחקה ונזקקה לביטחון. בליל [[14 באוגוסט]] [[1291]], לאחר נפילת העיר [[עכו]] בידי הצבא הממלוכי, ננטש המבצר והמוסלמים מוטטו את מגדלי המבצר ואת שעריו.