מרכול – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←התפתחות הסופרמרקט בישראל: הרחבה |
החלפות (אוכלוסייה, תל אביב, גאוגרפי, שנות ה-20, יוקר המחיה), אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 22:
מבנה המרכול נועד להאריך את משך הביקור של הקונה בחנות ולחשוף אותו למגוון מוצרים גדול ככל האפשר כדי להגביר את סיכויי הקנייה האימפולסיבית (הלא מתוכננת). פירות וירקות טריים ממוקמים בדרך כלל בכניסה למרכול, על מנת לשוות לחנות מראה של "שוק פתוח" לכאורה ולהאט את קצב הליכתו של הקונה. מוצרי חלב ו[[לחם]], שהם חלק קבוע ברוב סלי הקניות, ממוקמים בדרך כלל בירכתי החנות כדי להבטיח שרוב הקונים יחצו את החנות כולה בכל ביקור שלהם בחנות. בחזית המרכול נמצא קו הקופות.
מרכולים פועלים על פי רוב במסגרת [[רשת שיווק]] [[קמעונאות|קמעונאית]] המונה שתי חנויות או יותר. רשת המרכולים הגדולה בעולם, [[קארפור]] (Carrefour), שמשרדיה הראשיים ב[[צרפת]], מונה כ-2,400 מרכולים (ועוד כ-10,000 חנויות אחרות). רשת [[אושה (סופרמרקט)|אושה]] כללה נכון לשנת [[2011]] 639 היפר-מרקטים ו-2,412 מרכולים ב-12 מדינות. רשת המרכולים הגדולה ב[[ישראל]], [[שופרסל]], מונה כ-230 סניפים.
גודלן של רשתות המרכולים והיקף המכירות הגדול שלהן מאפשרים להן לקנות מוצרים מהיצרנים והספקים בעלויות טובות יותר מאלה של חנויות המכולת הפרטיות הקטנות. הפצה עצמית של המוצרים לחנויות (ללא תלות בספקים) וניהול יעיל של שרשרת האספקה מאפשרים לרשתות להפחית עלויות לוגיסטיות. עקב כך, רשתות המרכולים יכולות להציע לקונים מחירים זולים יותר מאשר חנויות מכולת פרטיות, או לחלופין ליהנות משיעורי רווחיות טובים יותר על מכירה של אותם מוצרים.
כלפי המרכולים נטען ששיטת השירות העצמי, גודלן של החנויות והתחלופה הגבוהה של העובדים בהן אינם מאפשרים היכרות עם הלקוחות הקונים בחנות ופוגעים באיכות חווית הקנייה של הלקוחות. כמו כן, נטען שרשתות המרכולים פוגעות בפרנסתם של קמעונאים פרטיים אשר ממשיכים להפעיל חנויות מכולת שכונתיות
== התפתחות הסופרמרקט בישראל ==
=== ראשית התחום בישראל ===
בתקופת [[המנדט הבריטי]] פעלו ביישוב היהודי מכולות וצרכניות. את הבריטים שירתה רשת [[ספיניס]], אשר סיפקה מצרכי מזון לבריטים בשטחי המנדט ובכללם ב[[ארץ ישראל]]. לרשת היו בין השאר סניפים ב[[חיפה]] וב[[ירושלים]] ומפעל לבקבוקי [[מים מינרלים]] ב[[עכו]]. בשנת [[1950]] כבר מנו בתי הכל-בו של [[המשביר לצרכן]] 17 סניפים ברחבי הארץ, ומיעוטן של הצרכניות פעל בשירות עצמי בשנים אלה.
ב-[[1957]] יזמה חברת "[[שופרסל]]" ש74% מהונה נשען על השקעות חוץ ו-26% על הקיבוץ "[[נאות מרדכי]]"{{הערה|"המאבק על סופרמארקט בישראל", עיתון [[הארץ]], 18 בספטמבר 1957}}, את הקמתו של הסופרמרקט הראשון בישראל. משא ומתן עם [[המרכז החקלאי]] על שותפות בהקמת מרכול לא צלח
=== הסופקמרקטים הגדולים ===
שורה 40 ⟵ 39:
המגמה החדשה עוררה התנגדות בקרב המתחרים. קמעונאי המכולת הביעו באוקטובר 1958 התנגדות נמרצת להקמתם של מרכולים{{הערה|{{הצופה||משלחת סוחרים בפני ועדת הכלכלה תובעת הקפאה בפתיחת סופרמרקטים|1958/10/29|00415}}}}.
בשנת פתיחת המרכול הראשון, כבר היו ברחבי ישראל יותר מאלף צרכניות. כמה עשרות מתוכן בשירות עצמי{{הערה|"הצרכניות טרם מצאו דרכן", עיתון [[הארץ]], 23 במרץ [[1960]]}}.
במרץ [[1960]] נפתח סופרמרקט "שפע חן", שהיווה את גולת הכותרת של הצרכניות בשירות עצמי מטעם אגודות הצרכנים. ההבדל ביחס ל[[צרכניה]] טיפוסית היה בעיקר בממדים: שטח המכירה היה 480 מ"ר. פתיחת המרכול עוררה הסתערות לקוחות: 2,100 איש פקדו אותו ביום הראשון, ומחזור המכירות הגיע ל-20,000 ל"י בקרוב.
עד שנת [[1963]] נפתחו שישה סופרמרקטים נוספים של שופרסל.
מחזור מכירות המזון של חנויות המזון המוכרות בשיטות "מודרניות" נאמד בשנת [[1962]] בכ-90 מיליון ל"י מתוכן הצרכניות בשירות עצמי: 60 מיליון ל"י; חנויות "[[שופרסל]]": 17 מיליון; [[שק"ם]]: 15 מיליון{{הערה|ר. בן שושן, "חנות הסופרמארקט במחצית הדרך", 13 בפברואר [[1963]]}}.
שורה 64 ⟵ 63:
בראשית המאה התחזקה במידה מסוימת מגמת המודעות לתזונה בריאה, וזו השפיעה על הענף{{הערה|https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/55/ART1/785/992.html}} וגרמה לפתיחת רשת [[עדן טבע מרקט]] בשנת 2002 ולרכישתה בהמשך על ידי מגה קמעונאות, להפיכתה של החנות [[ניצת הדובדבן]] לרשת בפריסה ארצית, ולצמיחתה של רשת [[אורגניק מרקט]] שנפתחה עוד בסוף שנות ה-90 ונרכשה על ידי שופרסל ב[[העשור השני של המאה ה-21|שנות ה2010]], ושמה שונה בהמשך לשופרסל green.
בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21 חלה התחזקות ב[[מותג פרטי]] שמשווקות רשתות המרכולים בעצמם. התחזקותם של מותגים פרטיים של הרשתות המובילות בתחילת המאה, שופרסל ומגה קמעונאות, הובילה בשנת [[2006]], קבוצה של רשתות פרטיות - "[[מחסני השוק]]", "[[מחסני להב]]", "[[סופר דוש]]", "[[ויקטורי (רשת מרכולים)|ויקטורי]]", "ח. כהן סיטונאות מזון" ו"[[רמי לוי שיווק השקמה]]" - להקים יחד מותג פרטי שיתחרה במותגיהן של הרשתות הדומיננטיות.
בעקבות התחזוקתם של אתרי השוואות מחירים באינטרנט ושינויים במגמות צרכנות, עלתה גם העדיפות של יותר משקי בית לביצוע משלוחים, פעולה שהפכה בהדרגה לפשוטה יותר בעקבות שיפורים בממשקי משתמש באתרי האינטרנט של רשתות המזון. תופעה זו גרמה לרשתות מזון מסוימות לתת דגש דווקא בהקשר זה{{הערה|{{mako||בקרוב: משלוחים גם מהסופר השכונתי|1423e320802e761004|finances-finances-economy-newcast/q4_2018}}}}.
שורה 71 ⟵ 70:
=== חוק המזון ===
בשנת 2011 החלה בישראל [[המחאה החברתית בישראל 2011|המחאה החברתית]] שעסקה בין היתר גם ביוקר המחייה של המזון המקומי. ועדת קדמי לבחינת התחרותיות בענף המזון, שקמה בעקבות המחאה, מצאה בין השאר כי בשנים 2008-2005 עלו מחירי המזון בישראל בשיעור שנתי 7% לעומת שיעור שנתי ממוצע של 4% ב[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|מדינות ה־OECD]]. מסקנות הוועדה הובילו ל[[חוק המזון]] שנחקק בשנת 2014{{הערה|שם=חוק המזון - לאחר 5 שנים|{{כלכליסט|נורית קדוש|הלפרין: חוק המזון נכשל בהורדת מחירים|3792411|12 בפברואר 2020}}}}.
החוק כלל שלושה פרקים מרכזיים: פרק העוסק ב[[שקיפות (מנהל)|שקיפות ארגונית]], ומחייב את רשתות המזון לפרסם במקום פומבי את המחירים העדכניים של של מוצריהן, במטרה לסייע לצרכן להשוות מחירים ; פרק שמגביל את האפשרות של רשת שיווק להתרחב באזורים גיאוגרפים בהם יש לה דומיננטיות מובהקת, במטרה לעודד תחרות ; פרק המסדיר את היחסים בין רשתות המזון ל[[ספק (עיסוק)|ספקים]], ואוסר למשל על ספקים לסדר את הסחורה על מדפי המרכול, מגביל את שטחי המדף המוקצים לספק גדול ומפחית את יכולתם של ספקים להעביר מענקים כספיים לרשתות המזון - זאת במטרה לאפשר [[תחרות משוכללת|תחרות]] אפקטיבית יותר בין ספקי המזון השונים{{הערה|
בבדיקה שנעשתה בשנת 2020 לאחר 5 שנים מאז כניסתו של החוק לתוקף, עלה שבמקרים רבים הוחרגו מהחוק ספקים שונים וחלק מסעיפיי החוק לא נאכפו בפועל{{הערה|
=== לאחר קריסת מגה קמעונאות ===
| |||