ג'סר א-זרקא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת עותר ומשיב |
מ ←היסטוריה: הגהה, ניסוח |
||
שורה 26:
בשנות השבעים של המאה התשע עשרה כלל היישוב בשולי [[ביצות כבארה]] 15 בתים, חושות וטחנות קמח. התושבים אינם ממוצא אחיד. משפחת ג'ורבאן הגיעה ראשונה מעמק הירדן (ע'ור בערבית) ולכן התושבים כונו ע'וארנה. משפחת עמאש הגיעה מקדום בשומרון, נג'אר מאל-עריש או מצרים, שהאב מהחורן וטטואתחה ואם בשי מסודן{{הערה|שם=ענת בר כהן}}. התושבים התפרנסו מ[[דיג]] ב[[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] ובים התיכון וכן מ[[קדרות]] מאדמת הביצה ויצירת מחצלות מצמחי ה[[גומא]] וה[[קנה מצוי|קנה]]{{הערה|עמנואל הראובני, '''לקסיקון ארץ ישראל''', ידיעות אחרונות, 2001.}}.
בעקבות ייבוש הביצה בשנת [[1924]] עבור [[זכרון יעקב]] לטובת אדמות חקלאיות ובירוא מחלת ה[[מלריה]], הוצעה לתושבים קרקע חלופית לכפר בתוספת שכר בעבור עזרתם בייבוש הביצה ואובדן מקור פרנסתם. האתר החלופי שוכן על שרידי [[מחצבה]] ברכס הכורכר, אותה רכשה [[פיק"א]] בשנת 1924. בשנת [[1926]] נחנך היישוב החדש בו קיבלה כל משפחה כ-30 דונם. עם הקמתו נבנו בתיו מאבני כורכר מקומיות, אולם עם קום מדינת ישראל התפתח
ב[[מלחמת העצמאות]] לא נפגע היישוב הודות ליחסיו הטובים עם תושבי זכרון יעקב, [[בנימינה]] והסביבה. עד ל[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים]] לא היו כלל [[נישואים]] מבחוץ עם בני ובנות היישוב בשל ה[[סטיגמה|סטיגמות]] החריפות כלפיהם בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ, שנבעו ממוצאם השונה.
| |||