אסתר חיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 92:
{{ציטוט| תוכן=בתחום זה של המאבק בטרור, המשפט הבינלאומי וכמוהו המשפט הישראלי הפנימי טרם הדביקו את המציאות וטרם השכילו לקבוע [[קודקס]] מקיף ומפורט של כללים לעניין הדרכים החוקיות שבהן רשאית מדינה לנקוט כמי שמחויבת, כאמור, בהגנה על עצמה ועל אזרחיה. למותר לציין כי תחום זה זועק להסדרה משום שהדינים המוכרים שעל-פיהם נוהגות אומות העולם מותאמים במידה רבה למודל הישן והמוכר של מלחמה בין צבאות ואילו המציאות החדשה והאיומה שיצרו בארץ ובעולם ארגוני הטרור השונים וגם יחידים המבצעים פעולות טרור, אינה מתחשבת בגבולות טריטוריאליים אינה מבחינה בין זמן מלחמה לזמן שלום וכל שעה היא שעת כושר לזריעת הרס, אלימות ופחד ברוב המקרים ללא הבחנה בין אזרחים לחיילים. הטרור אינו מכבד למעשה שום כלל מכללי המשחק שקבע העולם הישן בדיני המלחמה, ומציאות זו מחייבת גם את המשפטנים ולא רק את כוחות הביטחון לחשיבה מחדש על-מנת לעצב באופן מעודכן דינים אלה ולהתאימם למציאות החדשה."|מקור={{הערה|שם=המוקד|{{פס"ד עליון|14080910.t03|סוג=בג"ץ|עותר=המוקד להגנת הפרט|משיב=שר הביטחון|ניתן ב=31.12.2014}}}}}}
 
בהתאם, חיות נמצאת בתווךהיתה בין השופטים הנוטים יותר לכיוון של הכרעה בהתאם ל[[זכויות האדם]] גם בנושאים ביטחוניים, לבין השופטים הנותנים דגש על שיקולי ביטחון. מצד אחד, היא הייתה בדעת המיעוט שיש לפסול את [[חוק האזרחות והכניסה לישראל]], והיא הייתה בין השופטים שאין לשלול באופן גורף לימודים אקדמיים מאסירים ביטחוניים, כאשר לאסירים פליליים ניתנת האפשרות ללימודים אקדמיים{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=13002040.c25 |סוג=בג"ץ|עותר=סעיד צלאח|משיב=שירות בתי הסוהר|ניתן ב=14 באפריל 2015}}}}.
 
חיות גם הבהירה שהיא אינה פוסקת שיש לאסור הריסת בתים הרתעתית, אך משום שהיא רואה חובה לכבד את ה[[תקדים|תקדימים]] של בית המשפט העליון, אותם יש לשנות רק בהרכב מורחב{{הערה|ראו: "אך כמוני ראו עצמם גם יתר השופטים המסתייגים, ברובם המכריע, מחויבים לילך בתלם ההלכה שנפסקה זה מקרוב ולפיה אושר השימוש בתקנה 119, כל עוד לא שונתה ההלכה." - {{פס"ד עליון|קישור=16013360.v13|סוג=בג"ץ|עותר=פיראס מוסטפה אטרש|משיב=מפקד פיקוד העורף}}, פסקה 8}}. בהתאם לעמדתה זאת, אישרה חיות הריסת בתים, אך עמדה על כך ש"השימוש באמצעי חמור זה של הריסת בתים הפוגע לעיתים גם בבני משפחה לא מעורבים צריך שייעשה במשורה, בהקפדה יתרה, ובאופן מידתי תוך בחינה מערכתית מתמדת של אפקט ההרתעה המושג כתוצאה מן השימוש בו". בעקבות זאת, היא תמכה באחד המקרים בפסק דין של עמיתיה שיש לצמצם את ההריסה לקומה אחת ולא לשתי קומות בבניין המגורים{{הערה|{{פס"ד עליון|16051410.i08|סוג=בג"ץ|עותר=מחאמרה|משיב=מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית}}}} ובמקרה אחר פסקה נגד אטימת בתיהם של שלושה [[ידוי אבנים|מיידי אבנים]] שאמנם השתתפו בחבורה שזרקה אבנים וגרמה למותו של אדם, אך לא הם זרקו את האבן הממיתה{{הערה|{{פס"ד עליון|16013360.v13|סוג=בג"ץ|עותר=אטרש|משיב=מפקד פיקוד העורף}}}}.
 
מנגד, חיות סברה, ב[[דעת מיעוט]], כי דברים שאמר [[חבר הכנסת]] [[עזמי בשארה]] מחוץ ל[[הכנסת|כנסת]] אינם מוגנים ב[[חסינות מהותית]] וניתן להעמידו לדין בגין [[תמיכה בארגון טרור]] על נאומים אלו. בפסק הדין היא כתבה: "קשה שלא לראות בדברי השבח וההלל שהרעיף על פעילותו של ארגון ה[[חזבאללה]] ... משום תמיכה במאבק המזוין שמנהל ארגון טרור זה נגד ישראל"{{הערה|{{פס"ד עליון|03112250.v08|סוג=בג"ץ|עותר=ח"כ בשארה|משיב=היועץ המשפטי לממשלה|פד"י=ס(4) 287 (2006)}}}}. כך

כנשיאה, גםמצאה הובילה הנשיאהעצמה חיות יותר בצד של השופטים הבטחוניסטים. היא הובילה את עמדת הרוב שצה"ל רשאי להחזיק בגופות מחבלים בקבורה ארעית, כקלפי מיקוח להשבת גופות חללים המוחזקות בידי האויב{{הערה|{{פס"ד עליון|17101900.v12|סוג=דגנ"ץ|עותר=מפקד כוחות צה"ל באיזור יהודה והשומרון|משיב=מוחמד עליאן|ניתן ב=9 בספטמבר 2019}}}} והיתה בין ארבעת שופטי המיעוט שבקשו לאשר את פסילתה של חברת הכנסת [[היבא יזבק]] מהתמודדות ב[[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש|בחירות לכנסת ה-23]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=20008520.V09|סוג=א"ב|עותר=אופיר כץ|משיב=היבא יזבק|ניתן ב=9 בפברואר 2020}}}}.
 
===חופש המידע===