וידאד קזבלנקה – הבדלי גרסאות

| שם =

'''ודאד קזבלנקה''' (ב[[ערבית]]: '''نادي الوداد الرياضي'''), או בכינויו "ודאד הלבנה" (בערבית: وداد البيضاوي), הוא [[מועדון ספורט]] מהעיר [[קזבלנקה]] שב[[מרוקו]]. המועדון ידוע בעיקר בשל [[קבוצת כדורגל|קבוצת הכדורגל]] שלו אשר משחקת ב[[ליגת העל המרוקאית]].

קבוצת הכדורגל של וידאד קזבלנקה נוסדה על ידי מחמד בו אלחסן אלתונסי אלעפאני, המכונה גם ג'קו האב, שנתיים לאחר שנוסדה קבוצת השחייה של וידאד קזבלנקה. קבוצת השחייה נוסדה בשמונה במאי 1937, על ידי שבעה אנשים בעלי אזרחות צרפתית, ביניהם מחמד בנג'לון, מכיוון שבאותה תקופה השלטונות הצרפתים התירו לאזרחים צרפתים בלבד להקים אגודות במרוקו. ייסודה של ודאד התבסס על כך שהבריכה הגדולה ביותר באפריקה הייתה ממוקמת בזמנו בעיר קזבלנקה. בהמשך, ג'קו האב ושותפיו הקימו מועדוני ספורט השייכים לודאד קזבלנקה בענפים נוספים, כגון כדורסל (1938), היאבקות חופשית, אומנויותאמנויות לחימה וכדורגל (1939).

וידאד נוסדה ב-[[8 במאי]] [[1937]] כקבוצת [[שחייה]]. שנה לאחר מכן נוסדו קבוצות ב[[טניס]] ו[[כדורגל]].

ייסוד קבוצת הספורט "ודאד קזבלנקה" ב[[כדורמים|כדור מים]] לא היה עניין פשוט. לאורך שנים ארוכות רשויות ההגנה סרבוסירבו בתוקף להעניק לקבוצה רישיון, ובכל פעם שמחמד בנג'לון אלתוימי ז"ל הגיש בקשה לקבלת רישיון הוא נתקל בסירוב. הקבוצה הצליחה להשיג רישיון רק בשנת 1937, באמצעות חברי המועדון הצרפתי- מרוקאי בקזבלנקה, לאחר שבנג'לון חזר והגיש בקשה נוספת לרגל תערוכת [[פריז|פאריס]]. תחילה, השיח התנהל סביב אחת הבריכות הנמצאות בקזבלנקה, שכן איש לא נכנס לבריכות אלה מלבד האנשים שהיו מעורבים במועדוני הספורט. אנשים אלה היו ברובם אירופאים והם היו כפופים לאיגוד השחייה. עם זאת, בשנת 1935 המרוקאים החלו להצטרף למועדונים אלה, וכאשר התופעה גברה הדבר עורר את כעסם של הצרפתים. כתגובה לכך ומתוך [[גזענות]], הצרפתים קראו למנוע מהמרוקאים להיכנס לבריכות. בהמשך, חלקם ייעצו למרוקאים לייסד מועדונים פרטיים שיהיו שייכים להם, וכך יכפו על האיגוד את שהותם בבריכות ותהיה להם זכות להשתמש בהן. באופן זה נוצר הרעיון להקים מועדון לשחייה ולכדור מים. ודאד קזבלנקה השיגה רישיון להקים קבוצת כדורמים בשנת 1937 והוא ניתן לה בתנאי שתתרחק מנושאי דת, פוליטיקה וגזענות, ובתנאי שהרכב המשרד יכלול שנים עשר אנשים- שישה צרפתים ושישה מרוקאים. כמו כן הנשיאות הוטלה על החאג' מחמד בנג'לון אשר נחשב עד ימינו למייסד בפועל של הקבוצה.

דוקטור בנג'לון היה בין האנשים עליהם הוטלה האחריות לתקן את החוקים. כתוצאה מכך, הוא הציע רעיון לפיו החוקים יתוקנו עבור מועדון שיעסוק בכל מקצועות הספורט, ולא יסתפק אך ורק ב[[כדורמים]]. הוא פעל על מנת לשכנע ברעיון זה את עמיתיו בודאד, וביניהם היה ג'קו האב אשר הרעיון להקים קבוצת כדורגל מצא חן בעיניו. למרות שהמנהלים של ודאד הביעו את חששותיהם מפני תרחיש בו רשויות ההגנה יסרבו להצעה, בסופו של דבר התקבלה בקשתם להקים בתוך ודאד מספר קבוצות בענפי ספורט שונים. כך, לאחר שנוסד סניף השחייה של המועדון, בשנת 1938 הוקמה קבוצת הכדורסל שלו, והסניף המפורסם והגדול ביותר בהיסטוריית המועדון, סניף הכדורגל, נוסד גם הוא בשנת 1939. לאחריו נוסדו סניפים בענפים נוספים כגון כדוריד וכדור מלבן. תואר נשיא הכבוד של קבוצת ודאד ניתן בזמנו לולי אלעהד מולאי אלחסן, לאחר שניתן אישור לכך מאביו באותם ימים, [[מוחמד החמישי|המלך מחמד החמישי]]. בשנות ה-60 נשיאות הכבוד של המועדון עברה לנסיך סידי מחמד לאחר שאביו, [[אלחסן השני]] ז"ל, הסכים לבקשה שהגישה קבוצת ודאד.

אלחאג' מחמד בנג'לון נמנה בין קבוצת המייסדים הראשונה של מועדון הספורט ודאד, היה ממוביליה והוא השם הבולט ביותר בה. סיים בשנת 1933 את לימודי [[תואר ראשון|התואר הראשון]] שלו ולאחר מכן נסע ל[[פריז|פאריס]] על מנת להשלים בה את לימודיו הגבוהים בתחום המסחר. בשנת 1935 חזר למרוקו והיה פעיל ב[[אגודת התלמידים הוותיקים]] בקזבלנקה ובמספר אגודות ספורט. כאשר ייסד אלחאג' מחמד בנג'לון ז"ל את מועדון ודאד הוא עמד בראש משרד המנהלים של המועדון. אלחאג' מחמד נשאר לעמוד בראשה של ודאד מייסודה בשנת 1937 ועד שנת 1942. אולם, העובדה שפרש מתפקידו לא גרמה לו לעזוב את המועדון ועד יום מותו הוא נשאר להיות מעין אב עבור המועדון ועבור חברי המועדון. בנג'לון מהווה זיכרון ומקור שופע בנוגע להיסטוריה של קבוצה זו ואנשיה, וכמעט ששמו של המועדון ודאד אינו מוזכר, בפרט ובכלל, מבלי שיוזכר שמו של מחמד בנג'לון ז"ל.

ג'קו האב הוא כינויו של מחמד בן אלחסן אלתונסי אלעפאני אשר נולד בשנת 1900 בעיירה איספן שקרובה לעיר [[תארודאנת]]. הכינוי "ג'קו" לא ניתן לו על- ידי המרוקאים, אלא על ידי עיתונאי צרפתי אשר דימה אותו לשחקן בשם ג'קו ששיחק באותם ימים באליוס. כאשר הציג את מאמרו, טען העיתונאי כי מחמד בן אלחסן משחק באותו אופן בו משחק ג'קו. אלחסן היה עסקן ספורט שעסק בכדורגל בשורותיהם של מספר מועדונים, ומאותו רגע נדבק כינויו "ג'קו האב". הוא נמנה בין אנשי התרבות הבולטים ביותר בזמנו ובין אנשי הספורט שיש להם את הידע הרחב ביותר בתחום. הוא שלט במספר שפות ושמו התבלט כעיתונאי הספורט הטוב ביותר במרוקו. הראשונה שנהנתה מהניסיון והגאונות של ג'קו האב הייתה קבוצת ודאד, אותה ניהל ואימן, שכן היא מצאה כי הוא האדם המתאים לכך. הוא אימן את ההרכבים הראשונים של ודאד והוא המוח שתכנן את מסלולה של ודאד בתחילת דרכה. בזמן שג'קו האב אימן את ודאד, הוא לא ויתר על סמכותו כמאמן והיה היחיד שידע את הרכב הקבוצה לפני כל התמודדות. ג'קו האב נפטר בשנת 1970 כשהוא מותיר אחריו זיכרון טוב ברמה המוסרית והאנושית כאיש המועדון הגדול ביותר בהיסטוריית הכדורגל המרוקאי כולו.

-* סמל המועדון המקורי עוצב בשנת 1937, תוך שימוש באומנות כתב-היד הערבי. כתוצאה מכך היה הסמל לאחד הסמלים הראשונים של מועדון ספורט במרוקו שנושא מילים בערבית.

מועדון הספורט ודאד נוסד בשנת 1937 במקביל לבלימת התנועה המדינית של מרוקו ולאורך התקופה בה העבודה המדינית של מרוקו סבלה מבלימה. על המרוקאים היה ליצור התנגדות חלופית והם מצאו את דרכם לעשות זאת באמצעות הספורט והכדורגל בפרט. המועדון ודאד נוסד מתוך מניע של התנגדות, הוא איגד את המרוקאים סביבו ואיחד אותם נגד יריביהם ויריבי הלאום, וכך ודאד הפכה לגורם היחיד שמגן על הכבוד של מרוקו בצל ההתיישבות שבלמה את הילדים. ודאד החלה להתנגד להתיישבות באמצעות כלי הנשק שלהם, בשטחים שלהם, אך מעל הכל, באמצעות כלי הנשק של הכדורגל אשר היה שפה שהצרפתים מבינים. בתקופת החסות ודאד ייצגה את הזרם הלאומי בחזית הספורט. כל המרוקאים תמכו בודאד וככל שהקבוצה השיגה תארים נוספים כך הפופולריות שלה הלכה וגברה. כאשר שחקן של ודאד בעט בכדור, הצופה המרוקאי היה רואה את בעיטה זו כאילו נבעטה בגופו של היריב הצרפתי. בתקופת ההתיישבות נאסר על המרוקאים להתרכז ולערוך הפגנות, אך קבוצת הכדורגל ודאד אפשרה להם את התנאים לעשות זאת כאשר גרמה להם להתאסף באיצטדיוניםבאצטדיונים ולהניף סמלים שמריעים לחיי ודאד באופן גלוי, וסמלים שקוראים לנפילתם של יריביהם הצרפתים באופן סמוי. המתיישבים החלו לחשוש מודאד ולהתכונן לקראתה, וניצחון על קבוצה זו הפך להיות עבורם כרעם שהחמיר כשראו את ודאד כקבוצה הראשונה שמשתתפת בליגה כקבוצה לאומית נגד קבוצות צרפתיות. קבוצת הכדורגל ודאד לקחה חלק בהתנגדות להתיישבות הצרפתית, ומשחקיה תמיד לוו במעצרים של חלק מאוהדיה. יתר על כן, משחקי הקבוצה הפכו להזדמנות עבור המרוקאים להביע את שנאתם ודרישתם שהמתיישבים יסתלקו. הציבור היה מריע לודאד בכל ערי הממלכה, בין אם הקבוצה הייתה מנצחת, מסיימת בתיקו או מפסידה. ציבור זה עורר את כעסם של המתיישבים שנטרו להם טינה עד לשלב שבמהלך משחקים של ודאד כיתרו את האצטדיונים עם טנקים כדי להפחיד את הקהל. כל אדם שהשתייך לודאד נחשב בעיני המתיישבים כלאומי מתנגד, וכל שחקן שחתם בודאד נחשב לכזה שבחר לחתום בשורות הקבוצה הלאומית ולהיות אויב של ההתיישבות. כדוגמה לכך, הקבוצה הצרפתית סטאד ניסתה לפתות את השלישייה של ודאד- אדריס, עבד אלסלאם ואלשתוכי- להצטרף לשורותיה עבור סכום כספי משמעותי, אך ללא תועלת. כמו כן, מועדון הכדורגל הספרדי ברצלונה ניסה לעשות זאת כאשר שלח חמישה ממנהליו כדי לנהל משא ומתן עם ודאד בנוגע לשלישייה זו. המועדון הציע לשלושה סכום כספי גבוה יחסית לאותה תקופה, אך גם במקרה זה תשובתם הייתה ברורה: החוב הלאומית יקרה יותר מכל הצעה.

* במהלך משחק בין ודאד לקבוצת הכדורגל מאלג'יריה בלעבאס, שחקני ודאד ובראשם ג'קו האב המאמן סרבוסירבו להיכנס לאצטדיון עד אשר יונף דגל מרוקו. במצב זה כל שנותר לשופט המשחק הוא לציית לרצונה של ודאד ולעשות כן.

הדרבי של קזבלנקה הוא דרבי שנערך בין מועדון הכדורגל ודאד קזבלנקה לבין מועדון הכדורגל רג'אא' קזבלנקה. הדרבי של קזבלנקה מדורג כיום בין 100 הדרבים הטובים ביותר בעולם, כשבדירוג השיא שלו הגיע למקום השישי ברשימה זו. משחק הדרבי של קזבלנקה נערך באיצטדיוןבאצטדיון מחמד החמישי שבעיר קזבלנקה, המשמש כאצטדיונן הביתי של שתי הקבוצות. לפי דיווחי התקשורת המשחק נערך למול 80 אלף צופים בעוד האצטדיון מכיל 45 אלף מושבים בלבד. יום הדרבי אינו יום שגרתי בעיר קזבלנקה כאשר בתי עסק רבים סוגרים את שעריהם ונהגי מוניות רבים משנים את יעדיהם על מנת להתרחק מסביבת האצטדיון. הדרבי של קזבלנקה זוכה לסקירה תקשורתית רחבה ברחבי הלאום והעולם כולו וכמו כן, רשתות הרדיו וערוצי הטלוויזיה שמשדרים אותו מגיעים לשיאים בשיעור הצופים שלהם. מספר ימים לפני קיומו ומספר ימים לאחריו, אירוע זה מהווה נושא לוויכוח בין אוהדי שתי הקבוצות ברחוב, בבתי הספר ובמקומות העבודה. מאז שהחלו להתקיים משחקי הדרבי בשנות שחמישים של המאה הקודמת, מעולם לא קרה שודאד קזבלנקה או רג'אא קזבלנקה ירדו לליגה השנייה במרוקו, כך שמאותה עת הן נפגשות מדי עונה פעמיים בליגה, בנוסף להתמודדויות ביניהן במסגרת הגביע המרוקאי.

!מספר