הבדלים בין גרסאות בדף "אריך נאומן"

הוסרו 32 בתים ,  לפני חודש
מ
(תיקון קל)
ב-27 באוגוסט 1943 השתתף [[אדולף אייכמן]], ראש "המחלקה היהודית" ב[[גסטפו]], בישיבה במשרדי WVHA. בישיבה זו, סוכם לגרש 2,400 יהודים אסירים ששהו במחנה [[פיכט]]. מספר שבועות לאחר מכן, עדיין לא הייתה תגובה מהולנד בעניין זה. ב-20 בספטמבר 1943 קיבל אייכמן מברק בו נאמר שעמדתם של [[האנס אלבין ראוטר|ראוטר]] ונאומן בעניין, שאין לגרש את יהודי שני המחנות, הואיל והם מהווים כוח עבודה חיוני. ב-5 בנובמבר 1943 שלח אייכמן, לנאומן מברק, בו ביקש להחמיר את תנאי מעצרם של היהודים המוגנים מהולנד, ולוודא שיהודים אלה לא יקבלו ויזות שיאפשרו להם להגר.
 
שבוע לאחר מכן, השתתף נאומן בישיבות שהתקבלו בהן החלטות, כי יש לגרש קבוצות יהודים אשר תכלולנה: 600 עצורים פליליים - ל[[אושוויץ|אושוויץ;]] 1,300 מיושבי [[וסטרבורק|ווסטרבורק]] - ל[[טרזיינשטט]] (במאמר מוסגר, חשוב להבהיר כי הרכבת לטרזיינשטט ובה 870 יהודים יצאה ב-18 בינואר 1944. אולם, מכתב בקשת אישור הגירוש שהופנה ל[[ארתור זייס-אינקווארט|זייס-אינקוורט -]]<nowiki/>משפטן אוסטרי, נחתם על ידי נאומן רק אחרי יציאת הרכבת. אישורו של זייס-אינקוורט הגיע כעבור מספר שבועות. אך היה ברור, שכאשר נאומן ואנשיו פסקו שיש לגרש יהודים, זייס-אינקוורט לא יעצור בעדם. עקב כך, התייחסו לאישורו כעניין פורמלי בלבד).<ref>{{צ-ספר|מחבר=יעקב לזוביק|שם=הביורוקרטים של היטלר
משטרת הביטחון הנאצית והבנליות של הרשע|מקום הוצאה=|מו"ל=מאגנס|שנת הוצאה=2001|עמ=122, 146-145, 231}}</ref>