מבצע רוזנברג – הבדלי גרסאות

בו[[וילנה]] הקים מבצע רוזנברג נקודת איסוף עבור ספרים ונכסים מ[[ליטא]]. ד"ר גוטהרד ממטה ברלין הגיע באוגוסט 1941 והחל לבזוז את [[ספריית שטראשון]]. הוא גייס שני אסירי [[גסטפו]], ביניהם א' י' גולדשמידט, ספרן של האגודה ההיספנית-אתנוגרפית, שהתאבד כדי לא לסייע לביזת הספריות. ד"ר יוהנס פוהל הופיע בינואר 1942 והורה להפוך את וילנה לנקודת איסוף אזורית ולהתרכז במכון "[[ייווא]]". חומרים הובאו מאוספים פרטיים מ[[קובנה]], [[שאולאי]], [[מריאמפולה]], [[וולוז'ין]] ועיירות אחרות, וכללו ספרים ממעל 300 בתי כנסת וספריות אישיות. חלק מהפועלים היהודים - בהם [[שמרקה קצ'רגינסקי]], [[אברהם סוצקבר]] ו[[הרמן קרוק]] - הצליחו להבריח ולהסתיר כמה מהספרים החשובים ביותר בגטו, אך פעילותם הופסקה עם חיסול הגטו ביולי 1943. האוסף המצטבר של למעלה ממאה אלף כרכים הופרד לערימות לפי תקופת הפרסום, וכ-20,000 ספרים נבחרו למשלוח לגרמניה. שאר החומרים רוכזו כדי למנוע עלויות אחסון והובלה, וכדי למכרם ברווח כלשהו. באירוע אחד היו מעורבים עוזריו של ד"ר פוהל בהשלכת חמישה ארגזים של ספרים נדירים כדי לפנות מקום למשלוח לא חוקי של חזירים.<ref>Collins, Donald E. and Herbert P. Rothfeder, 1984, "The Einsatzstab Reichleiter Rosenberg and the Looting of Jewish and Masonic Libraries During World War II." ''Journal of Library History'', volume 18 (1), p. 30.</ref>