במבוצ'אנטי – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Jan Miel Roman Carnival 1653.jpg|ממוזער|250px|שמאל|יאן מיאל, קרנבל ברומא, 1653]]

נושאים אופייניים כוללים: מוכרי מזון ומשקאות, חקלאים, חבורות בעבודה, חיילים במנוחה ובמשחק או קבצנים. כמו שהגדיר זאת [[סלווטור רוזה]] באמצע המאה השבע-עשרה, "משוגעים, בגידות, כייסים, להקות שיכורים, גרוטאות, ונושאים 'ירודים' אחרים."<ref>Levine, p. 569.</ref> למרות הנושאים "השפלים" שבהם, העבודות מצאו הערכה בקרב אספני אמנות והשיגו מחירים גבוהים.<ref>Haskell, p. 135.</ref>

 

== אמנים ==

 

האמנים הראשונים בקבוצה כללו את [[אנדרס ויאן בוט]], [[קרל דוז'ארדן]], [[יוהנס לינגלבך]] ו[[מיכלאנג'לו צ'רקוצי]] האיטלקי. [[סבסטיאן בורדון]] גם היה קשור לקבוצה זו במהלך הקריירה המוקדמת שלו.<ref>Brigstocke</ref> במבוצ'אנטים אחרים נמנים [[מיכיל סוורץ]], תומאס וויק, דירק הלמברקר ואחרים.<ref>Slive, pp. 236–237; Briganti, ix.</ref>

[[ג'ובאני בטיסטה פאסרי|ג'ובאני בטיסטה פסרי]], מחבר ספר אמנות מהמאה השבע-עשרה, תיאר את יצירתו של פאן לר כ"חלון פתוח "המספק ייצוג מדויק של העולם סביבו, מאפיינים המיושמים על ידי הבמבוצ'נטי בכללותם:<ref>Briganti, pp. 6–12.</ref> <ref>Haskell, p. 132.</ref> "[הוא] היה ייחודי בייצוג האמת, במהותה הטהורה, כך שציוריו נראים לנו כמו חלון פתוח דרכו אנו יכולים לראות את כל המתרחש, ללא הבדל או שינוי"

[[קובץ:Pieter van Laer - Hunter at Rest.jpg|ממוזער|250px|שמאל|פיטר ואן ליר, הפסקה בצייד, 1628-1640]]

 

לדוגמה, הבמבוצ'אנטי יצרו באופן קבוע ציורים ענקיים מחוץ לרומא. בציורים אלה השתמשו בגושי [[שיש|שייש]] ו[[טרוורטין]] של הריסות העתיקות הרומיות כחומר גלם לציור, וכך שיחקו תפקיד ישיר בהרס המונומנטים העתיקים של רומא. אבני השייש עצמם נצבעו בצורה גרנדיוזית כאילו היו המונומנטים החדשים של רומא. האמנים יצרו משהו חדש מהריסות רומא העתיקה. היצירות שייצרו שימשו לבניית [[אנדרטה|אנדרטאות]] חדשות ברומא. ניתן לפרש אפוא את הציורים האלה, כהשתקפות של ארעיות התהילה כמו גם את עוצמתה המחודשת של רומא. במילים אחרות, ציורים אלה נועדו להיקרא באופן אירוני ואלגורי (אפילו כפרדוקסים) ולא כתיאורים ריאליסטיים מדויקים של החיים ברומא.<ref>Levine, p. 574-581.</ref>

הצלחת הז'אנר מוסברת בחלקה על ידי שינוי באופנת העיצוב בבתי המעמד הגבוה ברומא. ציורים על בד או לוח קיבלו בהדרגה עדיפות על פני [[ציור קיר|ציורי קיר]]. שינוי זה נתן ליוצרים הזרים שהתמחו בטכניקה זו יתרון. יתרה מזאת, מאחר שחובבי האמנות חיפשו נושאים חדשים, הייתה קיימת סביבה חיובית לקבלת האמנות של סגנון הבמבוצ'אנטי.

 

 

כפי שרואים בתגובה של רוזה, הלעג הופנה בדרך כלל לא לאמנים אלא כלפי אלה שקנו את היצירות. <ref>Haskell, p. 142.</ref> למרות הביקורת הזאת, אומני הבמבוצ'אנטי הטובים שבהם התקבלו גם ל[[אקדמיה די סן לוקה]], האגודה היוקרתית של אמנים מובילים ברומא. <ref>Haskell, pp. 20–21.</ref> <ref>Ludovica Trezzani. "Miel, Jan." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 17 June 2016</ref>

== הערות שוליים ==

{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:ציירי תור הזהב של הולנד]]

[[קטגוריה:ציירים פלמים]]