בוקרשט – הבדלי גרסאות

לאחר שיקומה של בוקרשט תחת שלטונו של [[ראדו מיכניה]] בסביבות 1620, ואחריו של [[מתיימאתיי בסראבבסאראב]] ב-[[1640]], המשיכה העיר לגדול ולשגשג. פריחה מיוחדת ותקופת שלום יחסי ידעה בוקרשט בין 1659–1715, מתחילת מלכותו של גאורגה גיקה ועד סוף מלכותו של [[שטפאן קנטאקוזינו]].

ב-[[1659]] בחר בה השליט [[גאורגה גיקה]] כ[[עיר בירה|בירתו]]. ב-[[1668]] העביר את מושבו גם ה[[ארכיבישוף מטרופוליטני|מיטרופוליט]], ראש [[הכנסייה האורתודוקסית]] בואלכיהבוולאכיה - לבוקרשט.

ב-[[1698]] השליט [[קונסטנטין ברנקובאנוברנקוביאנו]] קבע סופית, לדורות, את בירת הנסיכות בבוקרשט.

בתקופת השליטים [[שרבאן קנטקוזינו]] וקונסטנטין ברנקוביאנו חדרו לעיר, באיחור, השפעות אסכולתתרבות ה"[[רנסאנס]]" מאירופההאירופי ונוצר בה סגנון אמנותי מקורי הנקראשנקרא "הסגנון ה"ברנקוביאניהברנקוביאני" ""stil brâncovenesc". אז הוקמה גם מכללה נסיכותית ראשונה, על שם הקדוש סבא - ("ספנטול סבא", Sfântul Sava{{כ}}, 1694); הוקם [[ארמון מוגושואיה]], וכן נסלל הרחוב המדופןהספון בעץ "פּוֹדול מוגושואיי" (Podul Mogoşoaiei), שיהפוך ברבות השנים ל"קאליאה ויקטוריי" (Calea Victoriei, דרך הניצחון).