הרפובליקה הסינית (1912–1949) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ חסום
מלחמת סין-יפן השנייה ==> מלחמת סין–יפן השנייה
שורה 52:
ב-[[1925]] החלה מפלגת ה[[קוומינטנג]], שהוקמה ב-1912 בהנהגתו של סון יאט-סן, להקים ממשלה מתחרה בעיר הדרומית [[גואנגג'ואו]]. לאחר שכלכלתה של צפון הרפובליקה קרסה בהדרגה בין השנים [[1927]] ל-[[1928]] בעקבות הטלת מיסים כבדים על התושבים על ידי השליטים המקומיים, החל [[צ'יאנג קאי שק]], מצביא צבאי שהפך למנהיגה של מפלגת קוומינטנג, במערכה צבאית לאיחוד הרפובליקה תחת שלטון אחד. המערכה, שזכתה לשם "[[המשלחת הצפונית]]" ולה היו שותפים גם גורמים קומוניסטיים, הסתיימה בניצחונו של צ'יאנג ובאיחוד הרפובליקה תחת שלטונו. צ'יאנג קאי שק קבע את מושבה של ממשלתו בעיר [[נאנג'ינג]] וזמן קצר לאחר מכן ניתק את קשריו עם בעלי בריתו הקומוניסטים, סילק אותם ממפלגת קוומינטנג, וערך טבח בחברי המפלגה הקומוניסטית בשנחאי ובערים נוספות שבשליטתו.
 
במהלך שלטונו של צ'יאנג עברה הרפובליקה תהליכי [[מודרניזציה]] ו[[תיעוש]] אולם במקביל סבלה מעימות פנימי מתמשך בין הצבא הסיני בראשותו לבין המפלגה הקומוניסטית הסינית, וממלחמה חיצונית כנגד [[האימפריה היפנית]]. בשנת [[1937]] פלשה יפן לתחומי סין (לאחר שקודם לכן השתלטה על שטח [[מנצ'וריה]] החל מ-1931), וכתוצאה מכך פרצה מלחמה בהיקף מלא ([[מלחמת סין-יפןסין–יפן השנייה]]) בין הרפובליקה הסינית לאימפריה היפנית, במהלכה השתלטה יפן על שטחים נרחבים בסין כולל מרבית אזורי החוף של המדינה. עובדה זו הביאה לכך שהרפובליקה איבדה את השליטה בכל ערי הנמל ולא יכלה לקבל אספקה בדרך הים. עם התקדמותם של היפנים לתוך שטחי הרפובליקה, עבר ממשלו של צ'יאנג מנאנג'ינג לעיר [[ווהאן]] ובהמשך לעיר [[צ'ונגצ'ינג]]. לאחר [[המתקפה על פרל הארבור]] וכניסת [[ארצות הברית]] ל[[מלחמת העולם השנייה]], הפכה מלחמת סין-יפן לחלק מהקונפליקט הכלל עולמי של מלחמת העולם השנייה. הפיכתה של ארצות הברית לבעלת בריתה של הרפובליקה הסינית במלחמתה נגד יפן הביאה לסלילת [[דרך בורמה (בורמה)|דרך בורמה]] ו[[דרך לדו]] שאיפשרו לרפובליקה לקבל אספקה בדרך היבשה מארצות הברית. אף על פי כן, צבא סין הלאומנית ספג שורה של תבוסות במלחמתו נגד יפן ואיבד שטחים נוספים שעברו לשליטתה. במקביל למלחמה נגד יפן נמשכה "מלחמה קרה" בין הכוחות הלאומנים בראשות צ'אנג קאי שק לבין הכוחות הקומוניסטיים, שהשתלטו על חלקים נרחבים מצפון סין, וניהלו מלחמת גרילה כנגד הצבא היפני.
 
ב-[[1945]] הסתיימה מלחמת העולם השנייה לאחר [[כניעת האימפריה היפנית]] ל[[בעלות הברית]]. ברם, במקביל להתפתחות [[המלחמה הקרה]] בין ארצות הברית ל[[ברית המועצות]], התחדשו העימותים בין מפלגת קוומינטנג למפלגה הקומוניסטית הסינית. העימותים הידרדרו לכדי [[מלחמת האזרחים הסינית|מלחמת אזרחים]] שהסתיימה ב-1949 בניצחונם של הקומוניסטים, ובהשתלטות הצבא הקומוניסטי על כל שטח סין היבשתית. חברי מפלגת קוומינטנג ותומכיהם ברחו מסין לאי טאיוואן והקימו בו [[טאיוואן|ממשלה חדשה]]. אף על פי ששליטתה של מפלגת קוומינטנג בראשות צ'יאנג קאי שק הצטמצמה לאי טאיוואן ולאיים הסמוכים לו בלבד, המשיכו מדינות לא קומוניסטיות רבות להכיר בממשלתו של צ'יאנג כממשלה הלגיטימית של [[סין (אזור)|סין]] כולה עד [[שנות ה-70 של המאה ה-20]].