עירוב – הבדלי גרסאות

ב[[ישראל]] קיים עירוב כמעט בכל הערים, בהסתמך על השיטה ההלכתית לפיה כשאין [[שישים ריבוא]] במקום אחד ממש, המקום אינו נחשב לרשות הרבים. ומכיוון שכך, גם ב[[ירושלים]], שבה יש למעלה משש מאות אלף תושבים, נוהגים רובו המוחלט הציבור הדתי והחרדי להסתמך על העירוב. עם זאת, ישנם הנוהגים להחמיר ולא לטלטל חפצים למרות קיום העירוב{{הערה|[[החזון איש]], אף על פי שהוא עצמו היה מבין המייסדים והמשגיחים על הקמת העירוב ב[[בני ברק]], סבר כי יש להחמיר ולא לטלטל בעיר, וכןוכך הורה לכל שואליו, ואף ל[[קטן (הלכה)|קטן]] אסר לטלטל בשביל אביולשואליו (פאר הדור חלק ג). כך גם הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]], הרב מבריסק, לא היה מטלטל בעיר ירושלים בה התגורר, אף את [[משקפיים|משקפיו]], וה[[טלית קטן|ציציות]] שעליו, ואף את ה[[כיפה (יהדות)|כיפה]] מתחת ל[[כובע]]ו לא היה לובש.}}, או לחלופין להקים עירוב שכונתי - המקיף מקום שבו אין שישים ריבוא איש.

בשנת [[תש"ס]] ([[2000]]) הוקם בשכונת [[בורו פארק]] שבניו יורק עירוב על ידי אפרים בלומנברג, והוא זכה להכשרבהכשר של הרב [[חיים יהודה כ"ץ]]{{הערה|1=[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3981262,00.html האם יש עירוב בניו-יורק?] הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר.}}, שלפי דיווח וועדת העירוב במקום, בודק את העירוב מדי שבוע סמוך לקבלת שבת. הציבור החסידי, בעיקר חצירות [[חסידות בעלז|בעלז]] ו[[חסידות צאנז|צאנז קלויזנבורג]] בעיר, סומכים על רבניהם המתירים לטלטל, ואילו רבני חצירות [[חסידות סאטמר|סאטמר]] ו[[חסידות באבוב|באבוב]] אוסרים לטלטל{{הערה|1=אודות טענות שני הצדדים ראו עוד [http://www.israel613.com/books/ERUV_1127.pdf במסמך זה].}}.

בו[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]], שכונה בניו יורק שרוב תושביה משתייכים ל[[חסידות סטמר]], נוהגים התושבים המשתייכים לחצר זו לא לטלטל בשבת, מכיוון שלטענתם, (המוכחשת על ידי רבנים אחרים{{הערה|גאב"ד אודווארי, מזקני חסידי סטמר. ראו באריכות בספר [http://www.israel613.com/books/CHAI_ANOCHI_LEOLAM_ERUV-H.pdf חי אנוכי לעולם, על דעתו האמיתית של אדמו"ר מסטאמר].}}) רבי [[יואל טייטלבוים]] האדמו"ר מסאטמאר, סבר שאין להקים עירוב בעיר שאין בה רב רשמי שסמכותו נתונה על כל בני העיר, ולכן אף על פי שבשכונה קריית יואל במונרו, מטלטלים בני החסידות, הרי שבוויליאמסבורג, הם מקפידים שלא לטלטל. רבנים רבים, פוסקים כי מכיוון שרוב בני העיר אינם מסכימים לעירוב, לא ניתן לבצע את העירוב בעל כרחם, שכן אף ש[[זכין לאדם שלא בפניו|ניתן לזכות לאדם ללא ידיעתו]] - ולכן ניתן לזכות את פת העירוב לאדם שאינו יודע מכך, אך לא ליהודים שאינם מסכימים לעירוב מסיבות שונות, כך גם פסק הרב [[יקותיאל יהודה הלברשטאם]], האדמו"ר מ[[חסידות צאנז|צאנז קלויזנבורג]].

לעומת זאת, חסידויות [[חסידות פאפא|פאפא]], [[חסידות בעלז|בעלז]], חסידות צאנז ושאר החסידויות בעיר נוהגים לטלטל על סמך פסקו של הרב שלום קרויז, גאב"ד אדווארי, והרב [[אפרים פישל הרשקוביץ]], רבם של חסידי צאנז בארצות הברית, הנחשבים לגדולי הפוסקים בעיר, מסתמכים על הפסק.