מקסימיליאן רובספייר – הבדלי גרסאות

בשנת [[1789]] נבחר לייצג את "המעמד השלישי" במחוז שלו ב[[אספת המעמדות]] הצרפתית. הוא נשא למעלה מ-500 נאומים, שעוררו התנגדות עזה בעתונותבעיתונות הפרו-מלוכנית. עד מהרה התפרסם כדמוקרט ו[[ליברל]] קיצוני (לתקופתו). הוא תמך בהענקת [[זכות בחירה]] לכל, ללא מגבלת רכוש, והמליץ על הענקת זכות זו גם ל[[יהודים]]. בספטמבר 1790 נבחר בבחירות כלליות ל"קובנט" הצרפתי שעסק בכינון חוקה חדשה.

מאז [[1790]] היה רובספייר לאחד מראשי "המועדון היעקוביני" (מפלגת השמאל הקיצונית). רובספייר נאבק באותם ימים על זכות בחירה כללית, על הסרת ההגבלות להצטרפות למשמר הלאומי, ועל אי אפליה במילוי משרות ציבוריות ותפקידי פיקוד בצבא. הוא התנגד לזכות ה[[וטו]] של המלך, הוקיע את השחיתות של הפקידות הממשלתית, והתנגד בתוקף לאפליה על רקע דתי או גזעי. מאבקיו התקפיםהתקיפים הטילועוררו את זעפםחמתם של אויבים רבים, אשר פקפקו בכוונותיו וכינוהו מרגל.

בקיץ 1793 הוגשה לאישור [[משאל עם]] [[חוקה]] חדשה ומתקדמת, שהכילה זכויות רבות וחופש רב יותר, מתן סמכויות לפרלמנט ולרשות המבצעת שתבחר מתוכו, [[שוויון|שוויון חברתי]] ומדיניות סעד. החוקה אושרה ברוב גדול, אך עקב מצב החירום במדינה הושעתההושעה הנהגתהיישומה בפועל. מוסדות השלטון נשארו בידי רובספייר וחבריו בוועד לביטחון הציבור, הוסמכו אחראים למחוזות מקרב היעקובינים, פשטה תופעה של הלשנות וחיסול חשבונות אישיים. איש לא היה בטוח עוד בחייו.