מחצית השקל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 17:
 
==גביית השקלים==
[[קובץ:A King and His People Caring for God's House..jpg|220px250px|ממוזער|"A King and His People Caring for God's House"{{ש}}מתוך [[תנ"ך]] [[איור|מאוייר]] מראשית [[המאה ה-20]]]]
 
בבשל האיסור להקריב [[קורבן (יהדות)|קורבנות]] מכספי השנה החולפת, היו חייבים לאסוף את כספי מחצית השקל אל [[בית המקדש]] עד [[ראש השנה למלכים ולרגלים|ראש השנה]] שבתחילת [[חודש ניסן]]. לפיכך ביום [[א' באדר]] שבכל שנה היה [[בית דין (הלכה)|בית דין]] שולח שליחים להזכיר כי הגיע זמן מצוות מחצית השקל. תאריךהחל זה נקבע מפני שמיוםמיום [[א'ט"ו בניסןבאדר]] צריך לקנות את הקורבנות מכסף חדש שנתרם לשנה זו דווקא., שלושים יום לפני [[חג הפסח]], ב[[ט"ו באדר]], היו מעמידיםעומדים גובים בכל קהילות ישראל, כפי שהשכתוב ב[[משנה]] כותבת ב[[מסכת שקלים]]: {{ציטוטוןציטוט|בחמישה עשר בו, שולחנות היו יושבין במדינה. בעשרים וחמישה – ישבו במקדש. משישבו במקדש – התחילו למשכן.|{{ויקיטקסט|משנה שקלים א ג|מסכת שקלים, פרק א', משנה ג'}}}}.
 
בפירוש על [[מגילת אסתר]]{{הערה|{{תנ"ך|אסתר|ג|ט|קצר=כן}}}} המופיע ב[[תלמוד הבבלי]], מוזכרת גביית מחצית השקל כחלק מנס [[פורים]]:
בתלמוד ב{{בבליציטוט|מגילה|יג|ב|ללא=שם}} הוזכרה מצווה זו כחלק מנס הפורים. הפסוק במגילת אסתר אומר {{ציטוטון|אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף וגו'}}. אמר ריש לקיש: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל;. לפיכך הקדים שקליהן לשקליו, והיינו דתנן "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאיםהכלאיים".|{{בבלי|מגילה|יג|ב|ללא=שם}}}}
 
לזכר המצווה, [[תקנת חכמים|תקנו חז"ל]] לקרוא את [[פרשת שקלים]] ב[[שבת]] הקודמת ל[[ראש חודש]] [[אדר]]. גם ה[[הפטרות]] הנהוגות בשבת זו בקהילות ישראל השונות עוסקות בתרומת כסף לבית המקדש.
== החייבים במצווה ==
 
== החייבים במצווה ==
=== גיל החיוב ===
בתלמודב[[תלמוד הירושלמי]] מבואר שישנן שלוש דרגות בתחילת גיל החיוב: מתחת לגיל [[בר מצווה|י"ג שנים]] - אינו חייב כלל; [[קטן (הלכה)|קטן]] שאביו נתן עבורו מחצית השקל, נתחייב מכאן ואילך; בן י"ג עד עשרים שנים - חייב במחצית השקל, אבל לא [[משכון|ממשכנים]] את נכסיו לצורך זה.
* קטן מגיל י"ג שנים - אינו חייב כלל;
* קטן שאביו שקל עבורו מחצית השקל אפילו שנה אחת, נתחייב מכאן ואילך;
* [[קטן (הלכה)|קטן]] מגיל י"ג עד עשרים שנים - חייב במחצית השקל, אבל לא ממשכנים את נכסיו לצורך זה.
 
=== נשים וכהנים ===
נשים פטורות ממצוות מחצית השקל.
 
שורה 67 ⟵ 64:
אף שמצוות מחצית השקל בטלה מיום ש[[חורבן בית המקדש|חרב בית המקדש]], בספר [[המרדכי]] נכתב שאף בזמן הזה נהוג לתת 'זכר למחצית השקל'. [[הרמ"א]], בהגהותיו ל[[שולחן ערוך]], הביא אף הוא מנהג זה והוסיף שהזמן לתת את מחצית השקל בכל שנה הוא ביום [[תענית אסתר]], קודם [[תפילת מנחה|תפילת המנחה]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרצד|א}}}}. ב[[ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון|ערים מוקפות חומה]] כגון [[ירושלים]], ש[[פורים]] נחוג בהן ביום ט"ו אדר, נהוג לקיים מנהג זה בתפילת מנחה של יום י"ד באדר.
 
בספרי אחרונים נחלקו מאיזה גיל יש לנהוג במנהג זה. יש שסוברים שרק מגיל כ' שנה, ויש אומרים מגיל י"ג. גם בחיוב הנשים נחלקו הדעות. יש שכתבו שאף שהיו פטורות מהמצווה בזמן בית המקדש, מכל מקום בזמן הזה יתנו, שהרי אף בזמן בית המקדש נשים נותנות את הזכר למחצית השקל משום שיש בזה כפרה לנפש.{{הערה|כף החיים (סימן תרצד, אות כז).}}
 
===שווי התרומה===
שורה 84 ⟵ 81:
==ראו גם==
* [[פרשת שקלים]]
* [[מסכת שקלים]]
* [[שקל]]
 
==לקריאה נוספת==
* [[ספר החינוך]], מצווה קה
* [[מסכת שקלים]]
 
==קישורים חיצוניים==