טלוויזיה בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ערוצים מסחריים זעירים: קישורים פנימיים, אחידות במיקום הערות שוליים |
|||
שורה 147:
===== HOT הטלוויזיה בכבלים =====
{{ערך מורחב|HOT}}
בסוף שנת 1989 החלה חברת מת"ב לבצע בעיר בת ים פעילות של [[טלוויזיה בכבלים]] באופן חוקי בישראל{{הערה|{{מעריב|טל שחף|הסטוריה תקשורתית בבת ים: שידור חוקי ראשון בכבלים|1989/11/09|01600}}}}. בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90]] חולקה ישראל ל־31 אזורי זיכיון אשר הוענקו ל־6 חברות שהפיצו שידורי טלוויזיה בכבלים: "'''תבל – תשדורת בינלאומית לישראל'''", "'''מתב – מערכות תקשורת בכבלים'''", "'''ICS'''" (ששינתה בהמשך את שמה ל"'''עידן'''"), "'''ערוצי זהב'''", "'''גוונים'''" ו־"'''כבל נט'''"{{הערה|דן כספי ויחיאל לימור, [http://www.amalnet.k12.il/Commun/RightMenu/Communication/TikshoretHevra/MaamarimTV/%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%96%D7%99%D7%94+%D7%91%D7%9B%D7%91%D7%9C%D7%99%D7%9D.htm טלוויזיה בכבלים], בציטוט מהספר "המתווכים" – אמצעי התקשורת בישראל 1948–1990, עמ' 127–131 הוצאת עם עובד, באתר עמלנט{{קישור שבור|21.08.2018}}}}. כל אחת מהן פעלה כ[[מונופול]] במספר אזורי זיכיון בארץ ונאסר על החברות לשתף פעולה זו עם זו. בפועל, שיתפו החברות פעולה לצורך רכישה משותפת של התכנים המשודרים (למעט הפקה אזורית). לצורך הרכישה הוקמה חברה משותפת אשר נקראה ICP, וב־2003 הוחלף שמה ל־HOT Vision{{הערה|{{גלובס|אביבה קרול|ICP מחליפה את שמה ל-Hot Vision|754113|23 בדצמבר 2003}}}}. אחרי שנה החברה נסגרה וכל פעילותיה עברו לחברת האם, הוט{{הערה|1=רוני רחמני, [http://web.archive.org/web/20041119000756/http://www.ice.co.il/article.asp?pgId=73884&catId=2 הסתיים עידן ICP: חברת HOT VISION חדלה מלהתקיים וכל פעילותיה הועברו ל-HOT] {{קישור שבור|21.08.2018}}}}. ביישובי יהודה ושומרון, פעלה חברת הכבלים "כבלתק" שהפיצה את השידורים בשיתוף עסקי עם "ערוצי זהב". עם השנים, התמזגו החברות זו עם זו: בשנת 1998 "תבל" רכשה את "גוונים" ולאחר המיזוג נודעה כ"תבל דיגיטל", חברת "עידן" נבלעה בתוך "ערוצי זהב". באוגוסט
מתחילת דרכם שדרו חברות הכבלים בעשרות ערוצים, ומספר זה גדל במשך השנים. בנוסף מציעה חברת "HOT" שירותי [[וידאו על פי דרישה]] (VOD), שבאמצעותו יכול המנוי לצפות בתוכן טלוויזיוני, כגון סרטי קולנוע ותוכניות טלוויזיה, לפי בחירתו, מתוך מאגר רחב של סרטים. משניתן לה האישור להתחרות במונופול של "[[בזק]]" החלה [[HOT]] במתן שירותי טלפוניה פנים ארציות בקידומת אחידה – 077 בכל רחבי הארץ, ובאספקת תשתית ל[[אינטרנט]] מהיר באמצעות הכבלים.
שורה 166:
בנובמבר [[2004]] החליטה ממשלת ישראל על הקמת צוות בין־משרדי שיבחן את הצורך בשידורים דיגיטליים עבור הערוצים הציבוריים הפתוחים. בפברואר 2008 התקבל בכנסת תיקון לחוק, שמאפשר שידורי [[DTT]]. חוק זה מסמיך את [[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו]] כגוף האחראי על שידורים אלה בישראל. קליטת השידורים היא ב[[חינם]], ולשם כך יש לרכוש ממיר דיגיטלי, ובחלק מהמקומות יש צורך גם באנטנה חיצונית. שם המיזם הוא '''עידן+''' – ערוצים ישראלים דיגיטליים נגישים. המיזם אינו משדר תכנים משלו, אלא רק מעביר, בשידור אלחוטי, תכנים של ערוצים אחרים.
==== שירותים מבוססי תשתית אינטרנט (OTT) ====
שירותים אלה אינם כפופים למועצה לשידורי כבלים ולווין, ולמעשה לא קיימת רגולציה לשידורים אלה. מצב זה נותן יתרון בתחרות לשירותים אלה שביכולתם להעניק שירותים במחיר זול יותר ולהימנע מהוצאות שנכפות על השידורים המסורתיים, הבולטת שבהן השקעה בהפקות מקור. עם זאת, שירותים אלה החליטו למרות שהחוק אינו מחייב אותם, גם להפיק תוכני מקור.{{הערה|1={{TheMarker|נתי טוקר|הצד האפל של התחרות בטלוויזיה: 20 מיליון שקל פחות להפקות ישראליות|1.4302656|31 ביולי 2017}}}}{{הערה|1={{גלובס|צאלה קוטלר|המפץ הגדול של שוק הטלוויזיה מאיים על היצירה הישראלית|1001199633|5 באוגוסט 2017}}}}. בפברואר 2020, מועצת הכבלים הציעה להחיל חיוב הפקת תוכניות מקור גם על שירותים אלו{{הערה|{{אייס|אייס|מועצת הכבלים מציעה: לחייב את חברות הסטרימינג לממן הפקות מקור|777334|17 בפברואר 2020}}}}. על פי נתוני משרד התקשורת לאמצע 2019 כ-22% ממנויי הטלוויזיה הרב ערוצית בישראל מחוברים לשירותים אלו{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/18082019_5/he/Median%20Summary%202019%20(003).pdf משרד התקשורת- סיכום חציון ראשון 2019], באתר [[משרד התקשורת]]}}.
===== סלקום tv =====
{{ערך מורחב|סלקום tv}}
| |||