יגאל אלון – הבדלי גרסאות

אחרי פרישת בן-גוריון מהממשלה ביוני 1963, המשיכו אלון וישראל גלילי את המאבק בתוך מפלגתם לאיחוד הסיעה עם [[מפא"י]] לקראת ריצה משותפת לכנסת לקראת בחירות 1965. מאמציהם נתקלו בהתנגדות מצד קבוצת ותיקי המפלגה בראשות יצחק טבנקין, שהציבה תנאים מוקדמים לאיחוד שכזה. מאבק זה כמעט ופילג את המפלגה, עד שבשנת [[1965]] אכן התבצע האיחוד (במקביל להקמת מפלגת [[רפ"י]] ופרישת אנשיה ממפא"י) והוקמה סיעת [[המערך לאחדות פועלי ארץ ישראל|המערך]] (אז הוא נודע בשם 'המערך הזוגי'), שהשתתפה באותה שנה ב[[הבחירות לכנסת השישית|בחירות לכנסת]]. בממשלה שהוקמה לאחריהן בראשותו של [[לוי אשכול]], הפך אלון ל[[סגן ראש הממשלה]] והמשיך לכהן כשר עבודה וכן כ[[משרד העלייה והקליטה|שר הקליטה]]. הוא גם תפקד על תקן הביטחוניסט של הממשלה, היה שותף לוועדת השרים לענייני ביטחון, וקולו בתחום המדיני-ביטחוני תפס מקום חשוב בישיבות הממשלה. לאור הצלחת האיחוד הפוליטי, פעל אלון במרץ לאיחוד המערך עם רפ"י להקמת [[מפלגת העבודה]] (שהוקמה לבסוף ב־[[1968]]) ונמנה עם ראשיה.{{הערה|שם=אחדות767}}

אלון כיהן כשר העבודה בשנים 1961–1968 וכשר הקליטה בשנים 1968–1969.{{הערה|אודי מנור, '''יגאל אלון – ביוגרפיה פוליטית''', עמ' 30.}}

 

[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - P.M. Levy Eshkol and Major Generals in the Negev.jpg|ממוזער|280px|שמאל|השר יגאל אלון וראש הממשלה [[לוי אשכול]] בביקור ביחידות צה"ל בדרום ב[[תקופת ההמתנה]] לפני [[מלחמת ששת הימים]], [[25 במאי]] [[1967]], בחברת האלופים [[ישעיהו גביש]] ו[[ישראל טל]]]]