סובלנות – הבדלי גרסאות

'''סוֹבְלָנוּת''', הוא מונח מילוני ו[[ערך (אתיקה)|ערך]] אנושי, שמשמעותו הנוהג של אדם או קבוצה להתייחס ב[[כבוד]], בהבנה ובהיעדר [[אפליה]] כלפי השונים ממנו מבחינה [[חברתי]]ת, [[תרבות]]ית או [[דת]]ית, גם אם הוא אינו מסכים עם דעותיהם, התנהגותם או אמונתם.

 

סובלנות מתקיימת רק כאשר יש ניגוד בין הסובלני למושא הסובלנות. לדוגמה, לא ניתן לומר שתושבת [[שאנגחאי]] מפגינה סובלנות כאשר אינה מתנגדת למגורי סינים בבניין מגוריה, ולא ניתן לומר שתושב שכונת [[מאה שערים]] שדעתו נוחה מהנחת [[תפילין]] בשכונתו הוא סובלני. לעומת זאת, תושבת שנגחאי או מאה שערים ייחשבו לסובלנים כאשר יגלו יחס דומה ל[[פגאנים|פגאני]] בן [[טנגנייקה]] בנסיבות דומות.

 

 

גורמים התורמים להיעדר סובלנות הם [[סגירות (פסיכולוגיה)|סגירות]], מבנה תרבותי [[היררכיה|היררכי]], [[ניעות חברתית]] נמוכה יותר וקשרי סחר ותרבות דלים עם תרבויות אחרות. אחד הגורמים הנפוצים לאי–סובלנות הוא [[דוגמה|דוגמטיזם]] [[דת]]י, הרואה בדת הספציפית את האמת היחידה שאין בלתה, ודוחה אופני חיים אחרים כבלתי קבילים. היעדר סובלנות נפוץ גם בחברות אחרות שבהן נפוצה התפיסה כי השלטון או השליטים מחזיקים באמת מוחלטת כלשהי ודוחים גרסאות אחרות של האמת.

 

== באסלאם ==

# האסלאם ציווה לכבד את ההורים ולעשות איתם טוב, אפילו אם ינסו למנוע מילדיהם להתאסלם. אללה אמר בפסוק 15 מסורת לוקמאן (פרק 31: לוקמאן) "אך אם יתאמצו לאלץ אותך לצרף לי שותפים (לעבוד אלילים) אשר אינך יודע עליהם דבר, אל תשמע בקולם, אך בכל זאת התנהג אליהם בהגינות בעולם הזה, והמשך ללכת בדרך של הצדיקים, בסוף כולכם תשובו אלי ואני אספר לכם מה הייתם עושים".

# האסלאם מכבד את חופש הפולחן, האדם חופשי להתאסלם או לא. אללה אמר בפסוק 256 מסורת אלבקרה (פרק 2: הפרה) "אין דת בכפייה".

 

==קישורים חיצוניים==