עבדאללה א-תל – הבדלי גרסאות

בהיכנס ההפוגה הראשונה לתוקפה ב-[[11 ביוני]], עמד א-תל בפני דילמה; ירושלים העברית כמעט כרעה תחת נטל ההפגזות הכבדות והוא רצה לנצל את התנופה ולהסתער על העיר. מאידך, כבדה עליו פקודת המלך עבדאללה להפסיק את האש. כאשר המלך התקשר אליו באותו יום בטלפון אמר לו א-תל כי אינו יכול לעצור את אנשיו החשים שהם קרבים לניצחון. על כך השיב לו המלך כי כחייל עליו למלא את פקודת מלכו, ואכן האש פסקה. לאחר כניסת הפסקת האש לתוקפה בירושלים, הגיע המלך ל[[מזרח ירושלים|עיר המזרחית]] והעלה את א-תל מדרגת רב-סרן לדרגת סגן-אלוף. לאחר שפסקה האש נפגש א-תל לראשונה, פנים אל פנים, עם המקביל לו בצד היהודי [[דוד שאלתיאל]]. ערב כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה ב-[[17 ביולי]] נלחמו שוב כוחותיו של א-תל בכוחותיו של שאלתיאל. היה זה בניסיון האחרון של כוחות צה"ל אצ"ל ולח"י, [[מבצע ברקקדם]], לכבוש מחדש את עיר העתיקה. א-תל, שצפה את ההתקפה, הוציא פקודת יום לאנשיו בה נאמר: "יחליט כל מאמין נאמן לעמוד או למות על משמרתו. אנחנו נגן על העיר הקדושה עד האיש האחרון ועד הכדור האחרון, הלילה לא תהיה כל נסיגה". כוחותיו של א-תל הצליחו להדוף את ההתקפה, שבאה מכיוון [[שער ציון]] ו[[השער החדש]].