התקף חרדה – הבדלי גרסאות

'''התקף חרדה''' או '''התקף פאניקה''' הוא התקף קצר של [[פחד]] עז ופתאומי המופיע יחד עם מגוון [[תסמין|תסמינים]] פיזיים (דופק מהיר ומורגש, זיעה, נשימות מהירות (-[[נשימת יתר|היפרונטילציה]]), תחושת חום וסחרחורות), מבלי סיבה חיצונית סבירה. חלק מהאנשים, לרוב בהתקף או בהתקפים הראשונים, פונים לעזרה רפואית דחופה כיוון שהם סבורים שהם עוברים [[התקף לב]] או [[התמוטטות עצבים]]. נחוץ בירור רפואי כדי לשלול התקף בריאותי ולהבדיל בין תסמינים של [[פאניקה]] לתסמינים של מחלת לב. כשאדם סובל מהתקפי חרדה חוזרים ונשנים או מפחד מטריד מהתקף נוסף, הוא עשוי להיות מאובחן כסובל מ[[הפרעת פאניקה]].

התקפי חרדה נגרמים כתוצאה מהפעלה של מערכת גופנית הנקראת [[המערכת הסימפתטית]]. מערכת זו אחראית להכין את הגוף להתמודדות עם התקפה אלימה ומסוכנת על ידי אחת משלוש התגובות האפשריות: לחימה, בריחה או קיפאון. כשאנו מזהים סכנת חיים מערכת זו מפרישה הורמונים שונים, כשהמרכזי בהם הוא [[אדרנלין]], שתפקידם להעביר את הגוף לדריכות מרבית שתאפשר להתמודד מול האיום בצורה הטובה ביותר

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בהתקפי חרדה, מורכב משני שלבים עיקריים:

# הטיפול הקוגניטיבי: הקניית מידע לסובל אודות התקפי חרדה. ההסבר לכך הוא, כי הסבל העיקרי של המטופלים הינו הבלבול וחוסר האונים שהם חווים כתוצאה מהתקף הפאניקה. הסימפטומים הגופניים החריפים בהתקף פאניקה המאותתים שיש סכנה קרובה, גורמים לבלבול חריף ומטילים ספק בכשירותו ובשפיותו שלו עצמו. בהמשך, המטופלים חוששים מאוד מהתקף נוסף ומכניסים את כל חייהם למגננה. עצם ההכרה הקוגניטיבית שמדובר בהתקף פיזיולוגי מוכר, ושהוא אינו מוכיח על שיפוטיות לקויה או על סכנה קרבה - מפחיתים את החרדה מהתקף פאניקה נוסף, וגם מורידים את שלל התחושות השליליות של המטופלים. לאחר שלב זה מתבצע מעקב סדיר אחר מחשבותיו, אתגורן ובחינת אמיתות הניבויים שלו.

# הטיפול ההתנהגותי: הטיפול ההתנהגותי מורכב מחשיפה לגירויים המאיימים ומניעת תגובה התנהגותית של [[בהלה]]. זה כולל בתוכו שני חלקים:

## מניעת תגובה - מניעת התנהגויות שהאדם עושה מתוך מחשבה שהן עוזרות לו להתמודד, אולם בפועל מגבירות את עוצמת ההתקף ואת הסיכוי שיעבור התקפים נוספים או יפתח הפרעת פאניקה. התנהגויות אלו מתרחשות גם בזמן ההתקף עצמו וגם באופן קבוע, על מנת למנוע התקף כביכול. למשל שתייה על מנת למנוע מחנק, החזקת כדורי הרגעה בתיק באופן קבוע וישיבה על מנת למנוע נפילה בזמן התקף.

*[[הפרעות חרדה]]

* ד"ר רונלד דאפי, ד"ר סוואן ספנס, ד"ר ונסה קובהן ואן וינגל. כיצד תעזרו לילד החרד שלכם. הוצאת ספרים אח, (2009).

* ענת בן סלמון ועופר ארז, [http://www.beok.co.il/Category/Article/8486/כיצד%d72bמתמודדים%9b2bעם%d72bחרדה%992bאצל%d7%a6%d7%93%2b%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%99%d7%9d%2b%d7%a2%d7%9d%2b%d7%97%d7%a8%d7%93%d7%94%2b%d7%90%d7%a6%d7%9c%2b%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d2bילדים כיצד מתמודדים עם חרדה אצל ילדים?], באתר [[BEOK]]{{כ}}, 26 במרץ 2009