אליהו אשתור – הבדלי גרסאות

ואכן, כאשר בא לתאר את הקהילות היהודיות, הוא הצליח להעמיד בפני הקוראים תמונה מדויקת ואותנטית של חיי היהודים, הבגדים שלבשו, הפנים והחוץ של בתיהם, על כל רהיטיהם, המתרחש ברחובות של השכונות היהודיות והעיר בכלל, סדרי המשפט, דרכי המסחר, ההווי והתפילה בבתי הכנסת, האווירה בזמן החגים והשבתות ועוד.{{הערה|שם=לבציון}}

 

 

בדרך דומה נקט כאשר ביקש לבחון את הדרך בה נהגו האוכלוסייה והשליטים המוסלמים בשכניהם היהודים. בבוחנו כרוניקות מוסלמיות ומקורות נוצריים ויהודיים מאותה התקופה, הוא מצא שגם בארצות המוסלמיות סבלו היהודים משנאת קנאי הדת, ומנטל מיסים, ולא נהנו משוויון זכויות; אלא שכאשר השווה את מצב היהודים בארצות האסלאם למצב היהודים באירופה באותו הזמן, הוא הצליח להוכיח כי מצבם של הראשונים היה טוב הרבה יותר ממצבם של האחרונים. אשתור הראה, למשל, כי אומנם גם בארצות המזרח הופלו היהודים כמיעוט דתי, אלא שבמשך מאות שנים כמעט ולא הוגבלו בבחירת משלח ידם או סבלו מרדיפות דת בשל עיסוקם בו{{הערה|1=לעניין זה ראו גם במאמרו של אשתור, {{דעת|ד"ר א. אשתור|daat/kitveyet/mahanaim/ashtor-3.htm|דמות היהודים בעיני המוסלמים בימי הביניים}}, '''[[מחניים]]''' ע"ו, תשנ"ג (צ"ל תשכ"ג). אשתור הראה כי טענות קנאי הדת המוסלמים כנגד היהודים, בשל מקצועם של היהודים, החלו בעיקר לאחר השינוי שחל בריבוד החברתי והכלכלי שלהם בארצות שנכבשו על ידי המוסלמים, והם הפכו מאיכרים או מעובדי עבודות שנחשבו לעבודות בזויות (כגון, [[בורסקאות|בורסקאים]], [[צבע (מקצוע)|צבעים]] ו[[סנדלר]]ים) לנושאי משרות גבוהות (כגון, וזירים, אנשי חצר, יועצים מדיניים ורופאי השליטים) ולבעלי מקצועות יוקרתיים (כגון, סוחרים גדולים, בנקאים ורופאים). אשתור הצביע על שינוי ב[[רטוריקה]] של קנאי הדת המוסלמים כנגד היהודים, וטען כי מקורו במגע ממושך של המוסלמים עם הנוצרים (בעיקר בתקופת [[מסעות הצלב]]).}}, בעוד שאחיהם באירופה נרדפו הן כמיעוט דתי והן בשל היותם קבוצה מעמדית-כלכלית מיוחדת.{{הערה|שם=לבציון}}