כריסטופל פלנטיין – הבדלי גרסאות

פלנטין נולד בצרפתב[[צרפת]], ככל הנראה בסן-אברטין, בסמוך לעיר טורס, טוריין. הוא לא נולד למשפחה עשירה, ואמו נפטרה כאשר פלנטין היה עדיין צעיר למדי. <ref name=":0">Badke, David. "Sancti Epiphanius Ad Physiologum". Sancti Epiphanius Ad Physiologum. Retrieved 16 April 2018 – via spcoll.library.uvic.ca.</ref> בנעוריו היה חניך בבית הוצאת ספרים בקאןב[[קאן]], [[נורמנדי]], וגם התחתן שם. בשנת [[1545]] הקימו הוא ואשתו יואנה ריבייר חנות בפריסב[[פריז]], אולם לאחר שלוש שנים הם בחרו לעבור למרכז המסחרי הפורח של אנטוורפן, שם הפך פלנטין לאזרח חופשי וחבר בגילדתב[[גילדת סנט לוק]], הגילדה האחראית על ציירים, פסלים, חרטים ומדפיסים. איכות עבודתו כמוציא ספרים הביאה אותו במגע עם האצולה והעושר. עד [[1549]] עמד בראש אחד מבתי ההוצאה המוערכים ביותר באירופה. הוא היה אחראי על הדפסת מגוון רחב של כותרים, כולל למזמוריםמזמורים דתיים.<ref name=":1">Lyons, Martyn (2011). ''Books: A Living History'' (second ed.). Los Angeles: J. Paul Getty Museum. p. 81.</ref>

עד 1555 היה בית הדפוס שלו. הספר הראשון שידוע כי הדפיס היה La Institutione di una fanciulla nata nobilmente, מאת [[ג'ובאני מישל ברוטו]], עם תרגום לצרפתית. אחריו הגיעו במהרה עבודות רבות אחרות בצרפתית ובלטינית, והא היה עם הדפוס הטוב ביותר בתקופתו. אומנות החריטה פרחה אז בהולנד, וחרטים הולנדים איירו רבים מהמהדורות שלו. אנטוורפן הייתה מקום מסוכן עבור המו"לים סביב התקופה ההיא. בשנת [[1561]] הורה מושל ספרד לבצע פשיטה על בית המלאכה של פלנטין, ככל הנראה, בגלל "עבודות כפירה" מאחר שהיה אוהד פרוטסטנטים. [2] כדי להימנע מהכלא מכר פלנטין במהירות את כל העבודות שלו כך שלא יימצא דבר ברשותו. ברגע שהעניינים נרגעו סביבו, הוא קנה את כולם בחזרה. <ref name=":1" />

בשנת [[1562]], בזמן שפלנטין היה בפריסבפריז, הדפיסו עובדיו עלון שנחשב כדבר כפירה,, מה שהביא לכך שהשלטון תפס ומכר את ציוד בית הדפוס ואת הסחורות החרים. עם זאת נראה כי בסופו של דבר הוא החזיר חלק גדול מהציוד שנלקח ממנו. בעזרת ארבעה סוחרים באנטוורפן הצליח להקים מחדש ולהרחיב את עסק הדפוס שלו באופן משמעותי. בין החברים האלה היו שני אחייניו של [[דניאל בומברג]], שהעניקו לו את הגופנים העבריים המשובחים של אותה מדפסת ונציאנית ידועה. <ref name=":0" /> שיתוף פעולה זה נמשך רק עד שנת [[1567]] אולם הוא איפשר לפלנטין לרכוש בית ברחוב הווגסטריט, אותו הוא קרא בשם "דה גולדן פאסר" (מצפן הזהב). מחווה זו משקפת את ההצלחה המסחרית של הוצאת ספרי סמל, המציגים אוספי תמונות בשילוב הסברים טקסטיים קצרים, לעיתים קרובות קריפטיים.

בשלב זה אימץ פלנטין סימן מדפסתדפוס שיופיע בצורות שונות בשערי הספרים של כל העיתוניםהמוצרים שהוציא פלנטין. המוטו Labore et Constantia ("על ידי עבודה וקביעות") מקיףשמקיף את סמל המצפן המוחזק ביד המושטתמושטת. הנקודה המרכזית של המצפן מצביעה על קביעות, הנקודה הנעה שמייצרת את המעגל היא העבודה. <ref name=":0" /> פלנטין מחזיק בסמל זה בפורטרטים שלו, כמו זה שהוזמן על ידי הצייר הפלמי [[פטר פאול רובנס|פיטר פול רובנס]].

בנובמבר [[1576]], בזזו הספרדים ללא רחמים את אנטוורפן ושרפו אותה - מה שסיים למעשה את עליונותה כמרכז המסחרי והעיר העשירה ביותר באירופה - ופלנטין נאלץ לשלם כופר מופקע כדי להגן על עבודות הדפוס שלו. הוא הקים סניף של משרדו בפריז. בשנת [[1583]] חיפשו מדינות הולנד טיפוגרף לאוניברסיטה החדשה שהוקמה בליידןב[[ליידן]]. פלנטין עבר לשם לאחר שהשאיר את עסקיו המצומצמים באנטוורפן לגיסיו ג'ון מורנטורף ופרנס ואן רפאלנדינגס (רפאלנגיוס). מאוחר יותר, פלנטין עזב גם את משרדו בליידן לרפאלנגיוס וחזר לאנטוורפן, לאחר כיבושה על ידי נסיך פארמה בשנת [[1585]]. פלנטין עבד באנטוורפן עד מותו.

פלנטין היה מדפיס פורה ויזם משגשג, שהוציא יותר מ -40 מהדורות של ספרי סמל. היצירה החשובה ביותר שלו נחשבת ל'[[ביבליה רג'יה ]]'(תנ"ך המלך), הידועה גם בשם פוליגלוט פלנטין. מול הלחץ והסערה הפוליטית שגדלה בהולנד, נדרש פלנטין למצוא פטרון שלא ייפול קורבן לטענות של כפירה או אהדה לפרוטסטנטים. <ref name=":1" /> למרות ההתנגדות הדתית, נתמך פלנטין על ידי המלך [[פליפה השני, מלך ספרד|פיליפ השני]] מספרד, ששלח אליו את [[בניטו אריאס מונטנו]] המלומד להנהיג את מערכת העורכים. בתנ"ך פוליגלוט יש טקסטים מקבילים בלטינית, יוונית, סורית, ארמית ועברית.<ref name=":1" /> המיזם הזה היה עבור פלנטין יקר מאוד, מה שחייב אותו למשכן את עסקיו כדי לשלם עבור הפקת התנ"ך הזה, כל זאת בתקווה שבסופו של דבר יזכה להצלחה כלכלית. בעזרתו הקנאית של מונטנו, העבודה הסתיימה בארבע שנים (1568 - 1572). <ref>Lyons, Martyn (2011). ''Books: A Living History'' (second ed.). Los Angeles: J. Paul Getty Museum. p. 82.</ref> היו שמונה כרכים בפורמט פוליו, כלומר רק שני עמודים ניתן היה להדפיס בפעם אחת. מיצירה זו הרוויח מעט פלנטין, אך הביאה לכך שפיליפ העניק לו את הפריבילגיה להדפיס את כל ספרי הליטורגיהה[[ליטורגיה]] הרומית-קתולית עבור המדינות שנשלטו על ידי פיליפ, הכותרת "Architypographus Regii", שהוסיף בצייתנות לשערים של ספריו. פריביליגיה זו גרמה לכך, שהייתה לו המחויבות לבדוק ולאמת את המיומנות והדבקות הדוגמטית של בתי דפוס אחרים. <ref name=":1" />

מלבד ה- Polyglot של פלנטין, הוא פרסם יצירות רבות אחרות, דוגמת "Dictionarium Tetraglotton" משנת [[1562]], שהיה מילון לשפות היוונית, הלטינית, הצרפתית והפלמית, מהדורות של סנט אוגוסטין וג'רום הקדוש, העבודות הבוטניות של דודונאוס, קלוסיוס ולובליוס, ותיאור הולנד על ידי Guicciardini. מהדורותיו לתנ"ך בעברית, לטינית והולנדית, קורפוס קוריס, קלאסיקות לטיניות ויווניות ויצירות רבות אחרות ידועות בזכות הביצוע והדיוק היפים שלהן.

הוא היה איש עסקים מיומן, עד שנת [[1575]], בית הדפוס שלו צויד ביותר מ־20 מכבשים ו -73 עובדים, ובנוסף היו מומחים שונים שעשו עבודות מבתיהם. את האוסף העצום של הספרים הכתובים בכתב-יד ומכתבי האופיסינה פלנטיניאנה, ניתן לבחון באופן מקוון בעקבות הדיגיטציה על ידי המוזיאון פלנטין-מורטוס ואירוח על ידי הספרייה הדיגיטלית העולמית. <ref>"Search Results - World Digital Library". ''wdl.org''.</ref>

לאחר מותו של פלנטין, השתלט על העסק חתנו, [[יאן מורטוס]] שניהל את החנות באנטוורפן, ופרנסיסו[[פרנסיס ואן ראוולינגן]] שהשתלט על חנותו בליידן. <ref>Christophe Plantin". Encyclopaedia Britannica. Encyclopaedia Britannica. Retrieved 16 April 2018.</ref> לקראת סוף המאה ה -17 העסק החל לדעוך. עם זאת, עבודותיו של פלנטין השתמרו בקפדנות. הבניין שבו שכן המשרד נקרא [[מוזיאון פלנטין מורטוס|מוזיאון פלנטין-מורטוס]]. מורטוס וצאצאיו המשיכו להדפיס יצירות רבות ב- officina Plantiniana, אולם המשרד החל כאמור לרדת בשלהי המחצית השנייה של המאה ה -17. עם זאת, העסק נותר ברשות משפחת מורטוס, שהשאירה את כל המשרדים ללא מגע, וכאשר רכשה העיר אנטוורפן (תמורת 1.2 מיליון פרנק) את הבניינים הישנים עם כל תכולתם, הרשויות יצרו בהם מוזיאון פלנטין שנפתח ב -19 באוגוסט 1877.

בשנת [[1968]] נוצר פרס כריסטוף פלנטין לזכרו, שניתן לאזרח בלגי המתגורר מחוץ לבלגיה, אשר תרם תרומות משמעותיות לפעילות תרבותית, אמנותית או מדעית.